שאלה:
שלום,
יעצתי לאשתי שבמקום עבודתה אחרי שהיא סועדת לחם, ולאחר מכן רוצה לברך ברכת מזון , יכולה לברך ללא מים אחרונים, כי היא טוענת שקרו מספר פעמים ששכחה לברך, כי המתינה יותר מידי זמן עד שהלכה ליטול מים אחרונים , ( הכיור נמצא רחוק /או לא בקומה ) , האם זה בסדר השיקול הנ"ל? כמו כן לאחרונה אמרתי לה שהיא יכולה לקחת עמה מים בבקבוק וליטול לתוך פח אשפה.
תשובה:
שלום וברכה
אכן צדקת בהמלצתך [עדיפות לנטילה לאשפה ולא לוותר לגמרי], כיון שבלאו הכי יש סוברים שנשים יכולות להקל בענין זה יותר מאנשים, בזמנינו שאין מלח סדומית מצויה, ואף שהעיקר להלכה שגם נשים חייבות במים אחרונים, המקליה בכך ובפרט במצבי לחץ או חשש כנ"ל, יש לה על מה לסמוך. וכמובן המחמירה וטורחת תבוא עליה הברכה.
יום מבורך.
מקורות:
על כך שחיוב מים אחרונים הוא גם לנשים, ראה מור וקציעה (או"ח סי' קפא), וכן משמע בערוך השלחן (סי' קפא ס"ה), וכ"כ בשו"ת שלמת חיים (סי' קיט, ובמהדו' ישנה ח"ד סי' ג) הליכות בת ישראל (פ"ג סעיף ה בהערה בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל) רבבות אפרים (ח"א סי' קמ אות ג), ילקוט יוסף (אוצר דינים לאשה ולבת פרק יא ס"א), אולם בשו"ת שבט הלוי (ח"ד סי' כג) כתב שהגם שמעיקר הדין אין חילוק בין נשים לאנשים, אולם מאחר ובשו"ע (סוף סי' קפא) כתב שיש אנשים שנהגו לא ליטול מים אחרונים, [כיון שבזמן הזה אין הטעם של מלח סדומית], הגם שלגבי אנשים החמירו על עצמם, נשים לא קיבלו חומרא זו ומשום כך לא מצינו כ"כ שנשים נהגו להחמיר בזה, וכ"כ בהליכות בת ישראל שם בשם הגר"י מרצבך שבאשכנז לא נהגו אף החרדים שנשותיהן תיטולנה מים אחרונים, וכן הביא בספר בירור הלכה (או"ח ח"א סי' קפא) בשם שו"ת מקוה המים (ח"ג סי' יז) שמאחר וכיום נהגו לאכול בכף ומזלג לא נהגו להחמיר בזה הנשים
