שאלה:
אדם דיבר על חבירו לשון הרע כל הזכויות של אותו אדם שדיבר עברו לחברו לאחר מכן מספר הלשון הרע ביקש מחילה מחבירו וזה נענה לבקשתו רק שעל הזכויות שקיבל בעקבות הלשון הרע לא רצה לוותר ועל כך לא מחל האם תיתכן מחילה לחצאין ? ואם כן מקורות יעזרו מאוד.
תשובה:
כשאדם מדבר לשון הרע על אדם אחר, כתב בחובת הלבבות שער הכניעה פרק ז שזכויותיו עוברות לנפגע, אבל כבר הבאנו בהרחבה מכמה מקורות שאם חוזר בתשובה הכל שב אליו כבתחילה, ראה ס’ דרך שיחה עמ’ תריז שנשאל הגר”ח קנייבסקי האם תשובה מחזירה את המצוות והשיב שודאי מסתבר שהכל שב כבתחילה על ידי התשובה, וכ”כ באז נדברו חי”ד סי’ סט.
ונראה בעיני פשוט שזה לא דבר שבשליטתו של המוחל להגיד שאת זה הוא מסכים וזה לא, זו תוצאה ישירה ומוכרחת של הפיוס ושל התשובה.
ישנה שאלה גדולה שמציקה לי זמן רב והיא מדוע באמת יש הרבה דברים בעולם שהם לשון הרע גמור אך הדבר מותר ללא כל חשש ולא שמענו מעולם לאסור הדבר, כגון אדם שמעיר למישהו ומוכיח אותו מתוך זעם פנימי ולא משום מצוות תוכחה אלא סתם לפרוק את עצביו ויוצא שדיבר לשון הרע ללא תועלת אמיתית.. או יותר מיזה, איך מותר לאדם לשמוע שיעור מוסר או אפילו ללמוד פסיכולוגיה על מה אנחנו 'לא עושים טוב' שמונע מאיתנו הצלחה כאשר אין כוונתי בשמיעה ובקריאה הזו לתועלת באמת, באופן כללי כל דבר בעולם שמשמעו אי נוחות בדבר שהשני מציג או עושה זה בסופו של דבר לשון הרע ואפילו שסידרתי את המקרר אחרת מאישתי וכוונתי שאין רצוני בסדר שלה ובוודאי שהרי זה ממש לגנות את הדרך בה היא מסדרת את המקרר (ואפילו שאין לי תועלת בדבר כפי שהזכרנו).. ואין סוף לדבר ולא שמענו מעולם לאסור.. ואני כבר לא מסוגל להבדיל מה מותר ומה אסור
אני חושב שיש לנו איזו אי הבנה / הסכמה במושג לשון הרע. אתה מבין שכל דיבור שמצער את השני לחינם זה לשון הרע, זה לא נכון, זה יכול להיות אונאת דברים אבל לא לשון הרע. לשון הרע הוא שראובן מספר לשמעון גנאי על לוי – אדם אחר, וזה נעשה שלא לפי כללי תועלת.
השאר תגובה