לתרומות לחץ כאן

מציאת קטן למי שייכת ומה הדין אם נטל ביום טוב

שאלה:

שלום וברכה לכבוד הרבנים החשובים, ילד בגיל 8 מצא שטר של 10 דולר ברחוב בחו"ל ביו"ט שני, ולקח אותו. הוא שם אותו בנעלו וחשב שאולי זה מותר. שתי שאלות: בדיני קנינים – למי שייך הכסף (מהתורה או מדרבנן)? בענין הנאה מעברה או מצד חינוך – אם מציאת הקטן שייכת לאביו האם יש איסור הנאה ממה שנעשה ביוט"ש? ומה יעשו אם שייכת לקטן? מה אפשר לעשות ע"מ לחנך את הקטן להבא?

תשובה:

שלום וברכה,

הכסף שנמצא שייך לאביו של הקטן כדין מציאת קטן שתקנו חכמים שתהיה שייכת לאביו.

בהצלחה.

מקורות:

חכמים תיקנו שקטן שמצא מציאה המציאה שייכת לאביו – שו"ע ער סעיף ב.

הגביה אבדת מוקצה בשבת, למרות שעבר על איסור החפץ קנוי לו, כדין מקח שנעשה באיסור שהמקח קיים. 

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. לכבוד הרבנים החשובים,
    תודה רבה על התשובה. אני מודע למש"כ השו"ע בסימן ער ס"ב. אולם לדידי מספקא לי משום שמדובר ביוט"ש ולא היה זה רצון האב שהקטן יקח את המציאה שהיא מוקצה, אלא להיפך, אין כל כוונה לאב לזכות במציאה. בכה"ג יש לדון האם האבדה שייכת לקטן כתקנת חכמים הרגילה. כך לכאורה מסתבר, וכן מצאתי בספר משפט האבדה סימן ער ס"ב בשם שו"ת מהרי"ל דיסקין קובץ אחרון (סימן ה' אות רמח') שהאב יכול לומר לא ניחא לי בתקנת חכמים ולא יזכה במציאת בנו. לכן רציתי לדעת האם כך היא דעת הרבנים, וגם אם יש איזה עצה מצד דין חינוך לומר לקטן שהשטר שמצא הוא שלו, אך לא ראוי ליטול ביום טוב.

    אודה לכם אם תוכלו להשיב לי.

  2. מהרי"ל דיסקין כתב שהאבא יכול לומר אי אפשי בתקנ"ח ואין רצוני לזכות, אבל כאן רוצה לקנות אחרי שהבן הגביה ודינו כמקח שנעשה באיסור [בשבת או ביוה"כ] שפסק השו"ע סימן רלה סכ"ח שהמקח קיים, ולכן האבא צריך לחנך את בנו שלא יגביה מוקצה אבל מה שהגביה יכול לזכות לעצמו. וכמו"כ מצד נהנה ממעשה שבת אין כאן, כיון שהקטן לא הגביה לצורך אביו, וגם נהנה במוצ"ש שמותר לאחרים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל