לתרומות לחץ כאן

תבשיל שתחילת בישולו על ידי גוי וההמשך על ידי ישראל

שאלה:

גוי שהדליק לבשל ויהודי כבה באמצע וחזר והדליק האוכל כשר ?

תשובה:

דעת הגר"ע יוסף זצ"ל [יביע אומר ח"ה יו"ד סי' י אות ז] שגם לדעת השולחן ערוך שסובר שלא די בהדלקת האש לבד כשהגוי מניח את הקדרה, דבריו אמורים רק באופן שהיהודי הדליק את האש לפני שהגוי הניח את הקדרה, כמו שמצוי במסעדות שמדליקים תנור בבוקר ואז הגוי מחליף שם סירים ותבניות וכו', שבזה נחלקו השו"ע והרמ"א אם יש בזה איסור בישול נכרי, אבל באופן שהגוי הניח על אש כבויה ובא היהודי והדליקה לכל הדעות מותר [אמנם הביא שם שיש שהחמירו בזה ודחה דבריהם]. במקרה שלך, אם עדיין בשעה שכיבו את האש המאכל אינו ראוי למאכל כלל ולא הגיע לשליש בישולו, דינו זהה למה שאמרנו, שכיון שעכשיו היהודי מדליק את האש אין כאן חשש של בישול נכרי. ונראה שיש לסמוך להקל כסברא זו בעיקר במקום שזה בבית הישראל שבלאו הכי יש סוברים שהו"ע מודה לרמ"א שדי בהדלקת האש. כמו כן ברור שיש להקל בזה לבני אשכנז שנוקטים כדעת הרמ"א שדי בהדלקת האש.

לכתחילה הייתי מציע במקרה זה גם להרים את הסיר ולהניחו חזרה על ידי היהודי.

במידה והגיע לשיעור כמאכל בן דרוסאי, כלומר שליש או חצי בישול שכבר ראוי לאכול על ידי הדחק, לדעת השולחן ערוך אסור לאכול גם אם יהודי המשיך את הבישול, אלא אם כן יש בזה הפסד גדול או שזה ערב שבת ומשום כבוד שבת, וכך יהיה מנהג הספרדים, ולדעת הרמ"א מותר לאכול, וכך ינהגו אשכנזים. אם זה עדיין לא ראוי לאכילה אפילו בדוחק, כיון שהיהודי מכשיר לאכילה, מותר לכל הדעות. ראה שו"ע סי' קיג סעי' ט.

במידה וכבר ראוי ממש לאכילה ודאי אין עצה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל