לתרומות לחץ כאן

כלי טרף שהתערב בכלים כשרים

שאלה:

שלום וברכה.
לאדם היו 12 כוסות פרווה מחרסינה אותו דבר.
פעם אחת שמו מרק חם בשרי באחת הכוסות, ולא זוכרים לאיזו. אח"כ שטפו הכל ושמו במקום. יוצא שהכוס הזאת התערבה עם כוסות אחרות.
מה הדין במקרה כזה?
האם צריך לזרוק כוס אחת? או להשתמש עם כולם לבשרי?
תודה

תשובה:

שלום וברכה

יש מהפוסקים שנקטו שכאשר מדובר לאחר 24 שעות שהיה ללא שימוש אכן אין צורך בהכשרה, כיון שהחיוב להכשירו הוא רק מדרבנן, מאחר והוא כרגע נותן טעם לפגם והשימוש בו אינו אוסר את המאכל. ממילא בכל כלי שאתה נוטל לשימוש הוא ספק דרבנן ולקולא. אבל יש שהחמירו בזה כפי שיבואר, ובמקום שניתן להכשיר [שלא כמו בשאלתך שמדובר בכלי חרסינה] בנקל, ודאי יש להחמיר או אם לא מדובר בכלי יקר, לזרוק אחד לאשפה, אבל אם זה יקר אין צורך לזרוק.

מקורות:

למעשה יש בענין זה מחלוקת: בשו”ע יו”ד סי’ קב סעי’ ג כתב שכיון שהכלי האסור התערב ברוב הוא בטל ואינו צריך הגעלה, ואפילו הוא בן יומו מותר להשתמש בו. אולם הש”ך שם ס”ק ח הקשה שהוא דבר שיש לו מתירין שאינו בטל, שהרי ניתן להגעילו. כמו כן נקט שכיון שיודעים מהבליעה זה נחשב שהאיסור ניכר, עיי”ש. בפרי מגדים שם דייק בט”ז שהחמיר בזה אפילו בכלי שאינו בן יומו, כיון שסוף סוף יש איסור דרבנן וניתן לבטלו על ידי הגעלה, ודן שאפשר שדי להגעיל אחד מהכלים ולא צריך הכל. לדבריו כלי שלא מועילה לו הגעלה יתכן שיש לזרוק אחד לפח, כיון שאם היה יודע מה אסור גם היה צריך לזרוק וממילא זה לא נחשב הפסד.

הלכה למעשה, בכלי שניתן להגעיל ראוי לחוש למחמירים ולהגעיל אפילו שאינו בן יומו, אבל בצלחות חרסינה וכדומה שלא מועילה להם הגעלה, יש לסמוך להקל אחר שעברו 24 שעות והכלים אינם בני יומם. אולם אין לחתוך עליהם דבר חריף.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל