לתרומות לחץ כאן

פרשנות אקדמית למקרא

שאלה:

שאלה 1-בעניין קריאת קדיש אחרי מפטיר ? כלומר אחרי קריאת שביעי בתורה אומרים קדיש . ואז עולה מפטיר שגם קורא ההפטרה. האם זה בסדר שאחרי מפטיר יאמר שוב קדיש?

2- נפגשות כמה נשים מדי שבת לשיעור תורה . כל אחת מכינה משהו מספר שהיא מתחברת אליו .. כך יש לנו את יורם אבירגיל , את הרבי מלובאוויש , חסידיות נוספות , והצטרפה משהי שהיא מכינה לבגרות בתנך ויש לה ידע עצום בכל הקשור בתנך בלשנות וכו אלא שהכל מבוסס על חוקרים מעולם האקדמיה ולא בהכרח רבנים. דנו בפסוק מסויים מפרשת נח ואותה אחת הראתה לנו אפשרות הבנה קצת אחרת לאותו משפט באם מזיזים את הנקודה . אחת הבנות החרדיות כעסה וצעקה עליה שהיא לא מוכנה לשמוע דעות שהם לא חז"ל . וממש פגעה בה. כעת ברור כי מצד אחד האחדות חשובה יותר מהכל (כפי שלמדנו מרש"י על יתרון דור הפלגא) מצד שני המפגש אמור להיות ברוח התורה והשבת .
כלמור מצד אחד לתת מקום לשיח שבת סביב ההפטרה או הפרשה וכל אחת מביאה למה שהיא מתחברת . ..אבל איך שאותה בחורה התפרצה ממש לא מתאים … מה אני עושה .. מצד אחד רוצה לשמר המפגש בשבת שכבר מתנהל שלוש שנים . אבל גם מאוד רוצה שהיא תתחבר ולא תעזוב.
יש הלכה המתייחסת למה מותר ללמוד או מה אסור ללמוד ?
כמו כן הלכה המתייחסת לאיך מגיבים במצב כזה היינו איך פונים למי שמביאה רעיונות שהם לא בהכרח מחז"ל ?
מה דעת כב' הרב
בברכה וישר כח

תשובה:

שלום וברכה

1. לא בסדר בכלל, לא אומרים סתם קדיש פעמיים, קדיש אומרים במקומות שתיקנו מסדרי התפילה.

2. אפשר פשוט לנהל על זה דיון ברוח טובה ונעימה, למה להתפרץ… כמו שאתן דנות על עצם הפרשה שזה דבר נהדר ומיוחד, ניתן גם לנהל דיון על מי ראוי לפרש את התורה. ובזה ההגיון אומר, שרק אדם שרואה עצמו מחוייב לתורה במליון אחוז, ומבין את קדושתה והמקום ממנה באה, ונותן מקום של כבוד למסורת ישראל ולכללי הפסיקה, רק הוא פירושיו עשויים להיות מוסמכים. כיון שרק מי שמודה לעקרונות היסוד ומרגיש מחוייב אליהם, ניתן להניח שגם בפרשנותו הוא נסמך על המסורות ומעיין בדברי הקדמונים. אבל מי שמרגיש שהתורה היא מוצר ספרותי שניתן לפרשנות אישית של כל אדם, ואין מחוייבות לאיזו שהיא אמת אבסולוטית, ואין מחוייבות למסורת, וזה ענין תרבותי כמו שיר של ביאליק או כל משורר אחר, ממילא דבריו חסרים את הבסיס של עקרונות היסוד עליהם חייב להיות הפירוש מיוסד.

את הנקודה הזו ניתן להעלות בצורה נעימה ולדון עליהם, תוך הקשבה אחת לרעותה, ולא לשלול דעות אלא להביע את הדעה שלכן בצורה תרבותית ומכבדת, כי רק זו הדרך להשפיע טוב.

בהצלחה רבה מאוד ויישר כח על המיזם המיוחד.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. ממענה כב' הרב מבינה שאין פסיקה חד משמעית שאדם אקדמי או מרצה לתנך, בכל מגזר שלא יהיה, דעתו פסולה .. יש עניין שלאבחן מי האיש ? עד כמה קשור לאמת לאמונה , למסורת ..ומקרה הזה אותה משתתפת היא אדם מאמין הממלא אחר מסורת ישראל בכל הקשור למצוות . אוהבת תורה ומלמדת באהבה רבה ותמיד מביאה צדדים מעניינים שממש אין בהם כפירה . ובגלל החזות שלה שהיא לבושה במכנסים וללא כיסוי ראש כי היא גם אלמנה לרדת עליה זה ממש לא לעניין.
    ומה לגבי הבאת פירושי חוקרי המקרא -האם כל אחד לגופו או שיש להם חזקה שבהכרח כולם לא נאמנים למסורת ולכן אסורים?

  2. בודאי שאין לשפוט אותה לפי מראיה כי זה לא הנושא, אתם הרי רוצים לקרב, הנושא מה החומר שהיא מביאה, כי רוב ככל פרשני המקרא והחוקרים באקדמיה הם כופרים למחצה לשליש ולרביע, אבל אם היא תביא מדברי הרמב"ן רש"י אור החיים ועוד, זה מצויין, רק הכל ברוח טובה, אל תעליבו רק תסבירו, שפרשן שאינו מחוייב למסורת בעיניכם הוא לא מעניין, כי זה לא מקצועי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל