לתרומות לחץ כאן

איך מפיגים לחצים וכעסים?

שאלה:

שלום וברכה,
מציתי דרך שבה יוכל האדם להשקיט את כעסו בכך שהוא מוציא את עצביו על דבר מסוים ועיקרון העניין הוא לא 'לשבור כלי בחמתו' שאין הדבר נעשה מתוך כעס אלא מתוך קצף פנימי ולחץ נפשי העולה באדם מתוך כעס וכשהוא עושה דברים אלו כעסו יורד ויש לציין שאין הכעס מתבטא באותה הוצאת עצבים חלילה וחס אלא אך ורק לשחרור הלחץ הנפשי, והציעו כמה הצעות בזה כגון שאדם בכעס שילך ויעשה אימון כושר, ינשום וינשוף במרוצה, מוזיקה בקצב גבוה, ועוד ועוד, מה היהדות אומרת על זה? האם זה נכלל חלילה גם כן באמור 'השובר כלי בחמתו כאילו עובד ע"ז' ?

תשובה:

להיפך זה מצויין, להביא עצמו להרפייה ורגיעה. המשבר כלים בחמתו החסרון בכך שהוא בעצם מאבד שליטה על עצמו [לא מדובר באדם שמצא אפיק לשחרור לחץ אלא באדם שמאבד עשתונות…], כאן האדם בשליטה ובשכל יודע מה עושה לא טוב, והוא עושה זאת באופן מחושב, מצויין.

שלא יהיו לך סיבות ללחץ ולכעס, רק חיים שמחים ושלוים!

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. הבלים… אנחנו כועסים על מה שסביבנו, האשה הילדים הבוס בעבודה השכן שקנה רכב יותר יפה משלנו וכו' וכו', הממשלה זה הכעסים הקטנים…. [למרות שיש הרבה על מה לכעוס… אבל כל אחד עסוק בחייו הקטנים של היום יום…].

  2. שלום כבוד הרב! קצת סוטה מהשאלה המקורית אבל אם כבר דיברנו על הממשלה אז הייתי חייב לפרוק. אני למשל כועס מאוד על כך שלא נותנים לאנשים לחיות לפחות בצרכים המינימליים שלהם למרות שלדעתי זה יותר מאפשרי. כל פעם כאשר מזדמנת אפשרות לרווח מסויים מגיעה רשות מסויימת שרוצה לנשוך בחלק מסויים עד חצי מהרווח. יש גם מצבים שבהם לוקחים לאדם מהמינימום שהוא צריך בלי שום התחשבות וצורך אמיתי לכך ונושכים לו בבשר. הרי העולם שייך לכל הבריות שבו. ולמה יש כאלה שחושבים שמגיע להם יותר? המחשבה הזאת נוטלת ממני הרבה כח לרצות ליישם את החיים שלי ואולי יש לרב עצה לכך?

  3. יש לי עצה, אבל היא קצת מרגיזה… אז תסלח לי… הדרך הכי נוחה להמנע מלפעול ליזום ליצור ובעצם לחיות, זה בעצם מה שנקרא היום "להתקרבן", להתנהג כמו קרבן, קרבן של המדינה של החברים של כל מי שזז, כולם אשמים חוץ ממני. ואז אפשר להכנס מתחת לשמיכה, לעשות פרצוף מסכן, ושלום עלי נפשי. אבל צריך לדעת שזה לא נקרא לחיות… יש הרבה מקום בעולם שלנו ליצירה להצלחה בכל התחומים, פרנסה ועבודה וכו', ואנשים שפועלים נכון ובריא מצליחים. אז נכון, יש מדינה שנוגסת וכו', אבל עדיין יש הרבה מרווח להשקיע ולהצליח, לא צריך להגזים, תתנער מהמחשבות המייאשות, תתחיל ותראה שבעזרת ה' ההצלחה נושאת לך פנים!

  4. מסכים אם כל מילה כבוד הרב. לא לא הרגזת בכלל. אני מדבר על עצמי אבל הרבה יותר על הסביבה. אני רואה מלא חרדים עניים מקבצים נדבות לפת לחם של ממש. גם יש לי חבר בצפת שהוא רב קהילה שנעקץ עי מישהוא ואוטוטו עומד להשאר מחוץ לדלת בגלל שלא יכול לגייס את הסכום הנדרש בבית המשפט. מישהוא למול קונה לו עוד ועוד בתים על הכסף שגונב מאנשים ועוד נוגס בהם שיתנו לו את הפרוסת לחם האחרונה שלהם. זה מאוד מכעיס אותי. לא מצאתי עדיין עצה להרגיע את עצמי בזה מחוץ לעדישות שהיא עצה די אכזרית לדעתי..

  5. שים לב איך אתה מסתכל על העולם ואיך אני, אני גר לצורך הענין בשכונה שבחלקה הגדול היא אברכים, לא דוקא אנשים בעלי מעמד כלכלי גבוה, ואף על פי כן אני רואה ילדים שמחים מרוצים ושבעים, אנשים מאושרים, בתים נחמדים, שמחה פורצת, בתי כנסת מלאים ובכלל עולם מחייך. נכון יש גם קשיים פה ושם, החברה תמיד מורכבת מכאלו שמצליחים יותר וכאלו שפחות, אבל אני רואה גם חברה מאוד תומכת, בנעימות ובאהבה גדולה, ובסך הכל העולם מאוד יפה ומחייך. למה אתה מסתכל על כמה קבצנים שראית ברחוב [שאגב רובם סובלים מצוקה נפשית או רגשית או מוגבלות שכלית כזו או אחרת, ורק בחלק מהמקרים זה שונה, אבל כמעט אף פעם לא אנשים בריאים נורמטיבים בעלי משפחה בריאה רגילה], ואתה לא מסתכל על כל המליונים שב"ה מסתדרים בסדר גמור מבחינת פרנסה ומשפחה וכו'.

  6. נכון בהחלט. מסתדרים אם מה שיש. גרתי 3 שנים בקריית ספר. מקום נהדר למי שזה מתאים לו. אני מבין אך עדיין שואל את עצמי במדינה מה דינה?!

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל