למען ייטב לי בעבורך לעומת שונא מתנות יחיה

שאלה:

שלום לרב

בפרשת לך לך בנוגע לפסוק למען יטב לי בעבורך פירש רש"י "יתנו לי מתנות"

מצד שני כתוב שאברהם לא רצה להנות "אם מחוט ועד שרוך נעל וכו'"

א. איך כאן אברהם רצה מתנות
ב. איך ידעו המפרשים שאברהם רצה מתנות מהכתוב?

תודה

תשובה:

הבכת אותי בשאלתך, לא בגלל שאין תשובה, אלא בגלל שאין כמעט מי שלא עמד על שאלה זו בין הפרשנים ומהיכן נתחיל… נביא רק מתשובת המהר"ל והחיד"א: המהר"ל בגור אריה מבאר, שהרי הפסוק כפשוטו וחייתה נפשי בגללך מדבר על חיים ממש, והביאור, שכדי שפחותי העם יפחדו לפגוע בו ולהזיקו, צריך שחשובי העם יכבדו אותו במתנות יקרות ערך, וכך יראו הפחותים שלא לגעת בו. ממילא המתנות כאן אינם מטרה אלא אמצעי שלא יפגעו הפחותים בחייו, וכפשטות הפסוק.

החיד"א בפני דוד מבאר, שעל ידי שיתנו לו מתנות יהיה גלוי וידוע לכל שלא חטאה והם הוכרחו להחזירה בעל כרחם, שעל כן הוצרכו לפצותו על הלקיחה מפחד ה', ובכך ישמר טוהר שמה.

יש עוד שפירשו על פי סוד, שלעולם באה כל טובה לאדם רק בזכות אשתו, ואין כאן הפירוש מתנות כפשוטו, אלא כלשון הגמרא אוקירו לנשותייכו כי היכי דתתערו, כלומר שכל העושר בא לאדם בזכות האשה. ובעלי התוס' פירשו, שמתנה מגוי אין בעיה לקחת, ושונה הדבר היה במלחמת המלכים ועוד.