שאלה:
שלום כבוד הרב
יש לי חברה שרוצה להתארח אצלי בשבת ובדרך כלל אני מארחת אותה. השבת פשוט אין לי כח. לא הייתי בבית כמעט כל השבוע ואני רוצה פשוט לנוח השבת ולהיות עם המשפחה. אין לי שום דרך נעימה להגיד לה שאולי תתארח אצל מישהי אחרת (ויש עוד כאלה.. פשוט כאן היא הכי אוהבת). האם זה בסדר להגיד לה שיש לנו אורחים השבת ופחות מסתדר?
תודה רבה
תשובה:
אם את רוצה להמשיך לארח אותה ולשמח אותה, את חייבת גם לדעת לומר "לא, אני עייפה ולא יכולה", אם לא תדעי לעשות זאת, אני מניח שמהר מאוד העסק הזה ימוטט אותך. אי אפשר להתמיד בחסד אם לא יודעים לתת לו את הגבול הסביר כשאי אפשר וקשה. אני מעריך מאוד מאוד מה שאת עושה ולא רוצה חלילה להרפות את ידיך, אבל כשקשה ולא יכולים, צריך לדעת שמותר לסרב.
לכן, הטוב ביותר שתדעי לומר זאת, גלוי באהבה ובעדינות אבל לומר.
אם את לא יכולה ואת חוששת שיהיה עלבון, מותר לשקר בשביל השלום.
שבת שלום.
השאלה אבל האם עליי להתגבר על עצמי ובכל זאת לארח אותה או שזה בסדר ללכת אחרי ההרגשה שלי ולהגיד לא?
אינני יודע מה את בדיוק מרגישה, אבל במידה ואת מרגישה שאת לא מסוגלת וזה ממאיס עלייך את הענין, אז בחשבון כללי זה לא שווה כי בסוף פשוט לא תוכלי לראות אותה יותר… על זה בדיוק כתבתי.
בסדר. תודה רבה
תשובה מחכימה!! תבורכו משמים.
השאר תגובה