שאלה:
ס"ת הוכנס לבית כנסת בא"י לפני כ35 שנה.
לא מוצאים תיעוד מהתנאים
התורם טוען שס"ת תמיד נשאר שלו, ורק הכניס לשימוש ביהכ"נ עד שירצה לקחת בחזרה [ברי גרוע] אך כעת הוא מעוניין לקחת הס"ת לארה"ב לביהכ"נ שמכהן חתנו כאחד מהגבאים שם
מי שהיה אחראי על עניינים בזמן הכנסת ס"ת לא נמצא היום [לא בטוח שהוא עדיין בחיים] אך גם לביהכ"נ אין ידע או מסמך לגבות [שמא טוב]
אולי יש כאן אומדנה, מכיוון שעניין כתיבת ס"ת לכתחילה דווקא שיישאר ברשות ה"תורם" אז מסתבר שעל דעת כן תרם… או לחילופין נקבע [תשובות הריב"ש] שכל מי שנותן מתנה בעיין יפה נותן?
על מעיל הספר לא צוין בעניין מעבר שנכתב לע"נ הוריו של התורם
תשובה:
שלום וברכה,
הפוסקים הביאו שבתרומת ספר תורה התרומה היא על תנאי שהספר יישאר ברשותו ויוכל להוציאה הוא או יורשיו מתי שירצה. ולמרות שבשאר תרומות לבית כנסת אם לא התנה לא יוכל לקחתם, בס"ת נהוג שכאילו התנה, ולכן יכול התורם או יורשיו להוציא את הספר תורה מהבית כנסת. אלא אם כן בית הכנסת יטען שהתרומה הייתה מוחלטת לבית כנסת.
בהצלחה.
מקורות:
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות בית הכנסת סימן קנג ס"ק צט:
"ועיין במ"א סקכ"ב שכתב דמנהג העולם כהיום למכור ס"ת אפילו נתנו מתחלה לביהכ"נ לקרות בו וכתב דכיון שנהגו כן הו"ל כאלו התנו מתחלה בהדיא שלא תחול קדושת רבים עליהן ולפ"ז נראה דלכו"ע אין להחמיר בזה בדיעבד ומ"מ לכתחלה בודאי טוב להתנות בהדיא שאין נותנה לחלוטין".
וראה עוד בפסקי תשובות שם אות ל:
פסקי תשובות אורח חיים סימן קנג
ומיהו למעשה נהוג כהיום לפסוק עפ"י גדולי הפוסקים שאדם המכניס ספר תורה לביהכ"נ וביהמ"ד אף שלא התנה ולא אמר כלום, הספר תורה נשארת ברשותו, ואין לביהכ"נ שום בעלות עליה, וברשות בעל הס"ת להוציאו מביהכ"נ בכל זמן שירצה, ואין הציבור יכולים למנוע בעדו בטענה שיש להם חזקה לקרוא בה.
ולא עוד, אלא אף כשבעל הס"ת הלך לעולמו, עובר הס"ת לרשות היורשים, ובאפשרותם להעביר הס"ת לביהכ"נ שבמקום מגוריהם, זולת אם יש לגבאי ביהכ"נ כתב או הצהרה בפני עדים נאמנים מאביהם שברצונו שהס"ת יהיה בביהכ"נ זה דווקא.
וכל הנ"ל הוא גם בספר תורה שבבעלות אשה והקדישה לביהכ"נ, שנשארת הס"ת בחזקתה ובחזקת יורשיה, ויכולים להוציא הס"ת מביהכ"נ בכל עת שירצו.
וכל זה בספר תורה דווקא, אבל נביאים וכתובים ושאר ספרי קודש, תלמוד ופוסקים וכו', דינם כשאר תשמישי קדושה שאם לא התנה שישארו בחזקתו הרי נכנסים לרשות הקדש וכנ"ל אות כ"ח, ואין באפשרות התורם להעבירם מביהכ"נ זה לביהכ"נ אחר.
באו"ח סימן קנג סעיף כ כתב הש'ע ששייך לבעלים
וכן במשנ'ב שאף לכתחילה יש להתנות בדיעבד אפילו לא התנה אפילו הניחה סתם ואפילו השתמשו במעילי בית הכנסת
ובפסקי תשובות אות ל (ובשאר ספרי האחרונים) שנהוג גם היום לפסוק על פי גדולי הפוסקים שאף שלא התנה ולא אמר כלום הספר תורה ברשותו בכל זמן שירצה ואין לציבור טענה. ואפילו הלך לעולמו עובר הס"ת לרשות היורשים, זולת אם יש לגבאי כתב או הצהרה בפני עדים נאמנים מהתורם שברצונו שיהיה הס"ת בביהכנ"ס הזה דווקא.
השבתני כהוגן ותיקנתי את התשובה בהתאם לדבריך. תודה.
"נביאים וכתובים" האם הכוונה דווקא בדפוס? אדם שכתב סט נביאים בקלף והכניס לביה"כ להפטרות דינו כס"ת? דומני שכך אנשים מתייחסים לזה
לכאורה האומדן דעת הזה שציין הרבה המשיב היא מחמת דברי הפוסקים שסבורים שאין קיום למצות כתיבת ס"ת במידה והוא יוצא מרשותו ונעשה של בית הכנסת, אבל בנביאים, אפילו שזו מתנה יקרת ערך, זו תרומה ממש אא"כ התנה.
השאר תגובה