שאלה:
לאחרונה חקרנו בכולל היטב את הנושא של תקרובת ע"ז בפיאות וכן דיבר על כך הגאון רבי אליהו יעקבזון (רבה של תפרח) ואנו זקוקים לדעת הלכה למעשה מה עושים.
כפי שהוברר יש כמה נתונים חדשים:
1. על פי מחקר שפורסם בתקופה האחרונה רובא דרובא מהשיער ההודי הינו מהמקדשים (ובדומה לזה כתב מנהל כשרות הפיאות הרב שלזינגר שליט"א בקובץ אור ישראל: לא ניתן לסמוך על אף סוכן שיער המביא שיער מהודו ששיער זה אינו מהמקדשים)
2. על פי נתוני האו"ם הרשמיים (ניתן לבדוק באתר UN Comtrade Database) וכן מידע שהתקבל מהמחקר הנ"ל הודו מייצאת את רוב השיער העולמי.
3. השיער הסינתטי מיוצר מחומרים סינתטיים אך מעורב בו שאריות של שיער אדם שעברו התכה על מנת להשביח את החלק הסינתטי.
נוסיף עוד כמה פרטים חשובים שנודעו:
4. דעת הגאב"ד הרב גרוס שליט"א (וכן הרבנים שהוזכרו פה באתר החיד"א וייס ורבי יצחק רייטפארט) הינם בדעת מיעוט שכל הנושא של הודו הינו חומרא בעלמא אך רוב ככל הפוסקים ובראשם מרן הגריש"א הכריעו לאסור מדינא דתקרובת ע"ז ממש.
5. הרב אברהם שלזינגר וכן הרב חיים כץ, ממקימי הכשרות של הגאב"ד הרב גרוס שליט"א אומרים וכותבים במפורש שכשרותם הינה פחותה מרמת כשרות של דברי מאכל (שוחחנו איתם טלפונית).
6. דעת מרן הגריש"א נכתבה ע"י הגאון הגדול הגר"י זילברשטיין והגר"נ זוכובסקי והגרש"א שטרן ביתד נאמן (שנת תשס"ה) שיש לעשות "השגחה בשעת הייצור" שזה לכו"ע דבר שלא ניתן לעשותו במציאות.
אם כן, לעת עתה, יש פה דעת מיעוט דמיעוט כנגד דעת הרוב בנידון דאוריתא.
מה דעת רבני בית ההוראה הלכה למעשה, האם יש אפשרות לסמוך על דברי המיעוט?
תודה רבה!.
תשובה:
שלום וברכה
לא עשיתי מחקר בענין זה, אבל יש כאן שתי נקודות שיש להדגיש: א. אני מניח שכאשר הם אומרים שהכשרות פחותה, הסיבה לכך היא משום שהדבר הרבה פחות מורכב, צריך רק לדעת מנין הגיע השיער, וזה הרבה פחות מסובך מלהשגיח על אוכל שמורכב מאין ספור דברים. ב. יש לברר, אבל אני מניח, שהפיאות היקרות יותר [שיער קאסטם] יקרות גם בגלל שהשיער הוא אירופי ולא מהודו, בעצם בזמנו כשהתעורר כל הענין מחירי הפיאות קפצו בבת אחת לפי שלוש, בגלל הצורך לרכוש פיאות יקרות כאלו. כך שגם אם רוב השיער הפשוט בשוק הוא מהודו, השיער היקר אינו משם. ככל שהפאה יקרה יותר השיער עובר פחות עיבוד, וממילא נצרך דוקא שיער אירופי. מכאן אנחנו גם מגיעים לנדון נוסף, כידוע אף כשיש רובא דעלמא שפסולים, אם יש "רוב סיעה" ככשרים, כלומר אנחנ יודעים שהבועל הגיע מסיעה מסויימת ושם הרוב כשרים, לא הולכים אחרי רובא דעלמא שהם אינם בכלל הספק, אלא אחרי רוב סיעה. ולכן, אם רוב השיער שיש בפיאות היקרות הוא אכן כשר [בגלל הצורך בכשרות שלכל הפחות יוצר רוב, אי אפשר לשקר את מערכות הכשרות לגמרי… ובגלל האיכות הנדרשת], זה בגדר רוב סיעה וניתן לסמוך להקל. ולפי זה פאה פשוטה וזולה יהיה צורך בה בכשרות יותר מוקפדת מפאה יקרה.
[נקודה נוספת, בלי להתייחס למחקר הספציפי שלכם, יש היום הרבה גורמים אינטרסנטים שמלבים את השאלה הזו כל הזמן, בגלל המלחמה הכללית שלהם בפיאות נכריות מטעמי צניעות, וחבל].
יום נעים!
הנושא גורם לכאב לשכעצמו כי הוא מוכיח עד כמה הדור יתום שאין פוסק אחד בקנה מידה של הרב אלישיב או הרב ווזנר שיכול לחתוך נושא לכאן או לכאן וכל הציבור נח כואב.כך גם קרה בנושא עוף הבראקל
זה נכון שאותם גדולי עולם חסרים לנו, אבל אני חושב שבענין זה יש על מה לסמוך.
תודה על תשובת הרבנים שליט"א, הצגתי את דבריכם לחבריי לליבון הסוגיא והנה התוצאות.
אקדים לומר שלצערי רוב הציבור לא בקיא כלל בפרטים הקטנים. אצלינו בכולל ב"ה הדברים נחקרו במשך כמה שבועות והמסקנה שמסתבר שהשיער האנושי הרבה יותר מורכב מאוכל והרבה יותר חמור ואנסה בעז"ה להסביר בקצרה מדוע.
המשגיח בבואו לאשר מפעל לייצור שיער אמור לוודא כמה דברים אך במקרה דנן יש בעיה בכל שלב ושלב של הייצור:
א. יש לוודא שהשיער לא מהודו – לטענת הרב שלזינגר הם מצליחים באמצעות מישוש אך זה אינו אפשרי לבדוק אלפי "קוקו" של שיער אחד אחרי השני ובמיוחד שבתחום זה יש כ"כ הרבה זיופים וערבוב בין שקי "קוקו" הוא דבר מצוי בהחלט.
ב. יש לוודא שבתהליך העיבוד לא מתערב שיער הודי – לדברי הרב שלזינגר העיבוד מבוצע במפעל אשר מעבד גם שיער אחר מהודו. אם כן מי ערב לנו שלא נכנס שיער הודי במשך כל התהליך? אין השגחה במפעל גם לדברי הרב שלזינגר אלא רק ביקורים מידי פעם…
ג. יש לוודא שבמשלוח לא מתחלף השיער עם שיער אחר מהודו – לא ניתן לוודא שהרי אין פלומבה כמו שיש בבשר ומעשים שבכל יום שמשלוחי שיער מתגלים כשגויים (שמענו זאת מסוחר שיער יהודי!)
ד. יש לוודא שביצירת הסקין לא התערב שיער הודי – יצירת הסקין היינו חיבור השליש הקדמי של השיער לבסיס הפאה על ידי תפירה אנושית של שערה אחרי שערה, דבר זה במוצע רק בסין עקב העלות הזולה של כוח האדם, ופאנית המעוניינת לתפור פאה חדשה עבור הלקוחה שולחת לסין ומקבלת מוכן חזרה בדואר, והרי מי משגיח על אותה הסינית התופרת את הסקין (גם בשבתות וחגים)?
ה. יש לוודא שבסלוני הפיאות השיער 100% כשר – כולנו יודעים שתחום זה מגלגל הרבה מאוד כסף וגם הפאניות יכולות ליפול ולהפיל בפח, מה גם שחלק מסלוני הפיאות בבעלות אנשים שאינם שתו"מ ובדברי מאכל ודאי שלא היינו סומכים עליהם….
בנוסף, הנתון "שיער האיכותי רובו אינו מהודו" מוטל בספק, שהרי כמה נשים אירופיות מוכנות לגזוז את שערן תמורת תשלום? בעוד שבהודו השיער זורם בלי סוף. 2 סוחרים מישראל אמרו מפורשות שהודו מפיצה שיער לכל העולם בגרושים ומרחבי העולם זה עובר "הפצה מחדש" כשיער אחר. במהלך החיפוש שלהם לשיער כשר הם עברו עשרות סוחרי שיער מרחבי העולם ע"מ לקנות שיער לא הודי וכולם מציגים כביכול שיער לא מהודו אך במציאות זה היה הודי.
עוד משהו לגבי שלב הייצור, כל מי ששוחחנו איתו בקשר למזרח הרחוק הבהיר שהם גדלים על רמאויות ונוכלויות וזה חלק בלתי נפרד מהחיים שלהם. ככה הם גדלים, לשקר בין בחייהם הפרטיים ובין בעסקיהם ובודאי שאין להם חזקת כשרות (שו"ע יו"ד פ"ו א' ובנו"כ).
א"כ שוב חזרנו לנקודת ההתחלה, יש פה דעת מיעוט דמיעוט כנגד דעת הרוב בנידון דאוריתא.
האם יש צד שאפשר לסמוך על דברי המיעוט הלכה למעשה?
הנושא אינו דעת הפוסקים האלו והאחרים, אלא המציאות בעולם, ואם ניתן ללכת בזה אחר הרוב [של השיער] ראה כאן מחקר יפה ששלח לנו אחד המעיינים [בתגובות].
http://din.org.il/2016/07/20/%D7%A4%D7%90%D7%94-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98/
איני מכיר את הנושא
רק דבר אחד כדי לקיים חובת מחאה בכבוד ת"ח, הובא כאן דברי גנאי על רב חשוב בבלגיה כאילו הוא פועל מנגיעות. ואיך ניתן לחשוד יהודי ת"ח שמוכן חלילה להכשיל אחרים בגלל בצע כסף, והאומר כן ממש עובר בכמה איסורים חמורים שלכו"ע הם מדאורייתא. וגם אם נניח יש לו עדות מפי ת"ח גדולים שאמרו כבר כך, לא יכול לזרוק רפש סתם, כי אסור לנו להאמין לו ע"פ הלכות לשה"ר, אלא צריך להביא עדותם בכתב או להביא הקלטה שלהם.
ורק שמתי לב לדבר אחד שכל פעם שיש דיון על פאות כמות התגובות פה בלתי מידתית לשאר האתר. נראה שיש כאלה שבאופן אובססיבי מתעסקים בנושא. וכאילו שתמו ונגמרו שאר הדברים שיש לחזק בהם את עם ישראל.
והנח להם לישראל שכל מי שעושה הנהגה ע"פ הוראת רבותיו שהם ת"ח מובהקים בוודאי לא יבואו עימו בדין.
וזה אין חולק כלל שהרבה גדולי ישראל מובהקים סברו אחרת מכל אותם מוכיחים בשער. ולמה להם להוכיח ולנסות "להחזיר בתשובה" אנשים שבסה"כ עושים כפי דעת רבותיהם שהם כעושים מפי הגבורה.
ואם קצת יחשב שאולי יש מתחזקות וכד' שרוצות להתחזק ולשים פאה, ולא מסוגלות נפשית לשים מטפחת… אך לפי הקריאה כאן יכולות עוד לחשוב כאילו כביכול מוטב לילך בגילוי ראש מאשר להיכשל בעבודה זרה….
ואם חושבים שנפלה שגגה בהוראת גדולי ישראל, ילכו אליהם ויוציאו מהם דברים ברורים. וכל עוד אין חוזרים בהם, מה להם להלין על עדת בני ישראל קדושים.
אני גם תמה לפעמים על כמות ההתגובות בנושא זה.
חבל שמנהלי התעמולה למיניהם מוצאים דרך לפרסם את התעמולה השקרית שלהם גם כאן באתר הקדוש הזה, בצורת שאלות ולאחר מכן גם בצורת תשובות.
אפרט אחד לאחד, מדוע כל דבריהם פשוט לא נכונים במציאות.
1. לא פורסם שום "מחקר" לאחרונה בנושא יצוא השיער ויבוא השיער, שהוא נושא סבוך מאוד, ולאף אחד אין נתונים מדוייקים. לפי נתוני האו"ם עולה בבירור שהשיער ההודי הוא לכל היותר 40 אחוז מהשיער בעולם (לפי החישוב הכי מחמיר, אם נעמיד אוקימתא על אוקימתא). כך גם אמר הגר"ח כץ שליט"א, ממקימי ההכשר של חניכי הישיבות (הוא נקט 30 אחוז). מתוך 40 אחוז אלה, צריך להוריד עוד הרבה כי רוב השיער אינו שיער "רמי" המשמש לפאות (לדוגמא, אם נשווה את השיער המיוצא מהודו באופן כללי, מול נתוני המכירות של הטמפל, אז השיער מהטמפל הוא 3 אחוז בלבד..)
ועוד, לפי עדות שר המסחר ההודי (לפי תומו, בראיון לעיתון) ששיער הטמפלים הוא רק 20 אחוז מהשיער האיכותי המיוצא מהודו, ומשמש לייצור פאות, נמצא שזה מיעוט דמיעוט (לדבריו, 80 אחוז משיער ה"רמי" לפאות מגיע מהכפרים העניים שמתגלחים תמורת כסף).
2. המשגיח הרב שלזינגר מייצג את הכשר חניכי הישיבות, ולשיטתו כל השיער מהודו נאסר כי הולכים לשיטת הגרי"ש שנחשב כקבוע וכו', ואינו קשור כלל לנדון דידן.
3. הגר"ש רוזנברג אמר בשיחתו שזו שטות והבל, לחשוב שגם בפאות סינטטיות מעורב שיער אדם. כמו כן הגרי"ש אלישיב התיר במפורש סינטטיות (אבל הרוצים לאסור את כל הפאות, ממציאים ש"התגלה שיער אמיתי בסינטטיות…" כי אם ימשיכו ללבוש סינטטיות, זה לא טוב עבורם)
4. הגר"מ גרוס בהקמת ההכשר הלך לפי הוראותיו המדוייקות של הגרי"ש בכל פרט ופרט (כפי שהעיד הגר"ח כץ) והגרי"ש אסר רק מחמת הספק (כפי שהעיד הגאון רבי פייבל כהן מח"ס בדי השולחן) ולשיטתו היה די בהכשר. וזה לא "שיטה מקילה של הגר"מ גרוס".
כמו כן דעת רוב הפוסקים שאין כלל איסור בשיער הטמפל מהודו, ואינו ע"ז. כמו כן בספר "הכצעקתה" עברו הדק היטב על כל עדות הרב דונר להגרי"ש, ומצאו שברוב הפרטים לא דייק, וזה מה שגרם לגרי"ש לאסור. והוא ניסה בכל כוחו לשוות לתגלחת אופי של עבודה.
5. הגר"ח כץ הסביר שכל אופי ההכשר וצורת הבדיקה נקבעה ע"פ הגרי"ש אלישיב, ואכן זה פחות מה"מהדרין" של האוכל, אבל זה המקסימום שאפשר להשגיח. בדומה לזה, גם בכשרות על אוכל עושים את המקסימום, ויש רמאויות שנתפסות תמיד, ואי אפשר להתחמק מזה.
6. הגר"י זילברשטיין נוטה בכלל לסבור שאין ע"ז בשיער מהודו, וכך גם אמר לאחר שקרא את "הכצעקתה" שזה התחזק אצלו.
והגרי"ש סמך ידו על הכשר חניכי הישיבות מהרגע הראשון, ומעולם לא יצא נגדו.
ועתה לדברי השואל שחזר אח"כ גם להגיב ולהוסיף עוד מתעמולת השקר שלו, כשהוא מציין ש"רוב הציבור לא בקי בכלל בפרטים הקטנים" (שאת זה הוא מנצל היטב…)
על הבדיקה באופן כללי, ועל דבריהם, אצטט מדברי הגר"ח כץ (שהם עצמם מפרסמים):
"מה שהם טוענים כיום שרוב השיער בעולם הוא מהודו, זה שקר, ולא נכון מבחינה עובדתית. אבל צריך לבדוק אם השיער הוא מהודו, ויש אפשרות לבדוק. נכון שיש הרבה שיער מהודו, כשלושים אחוז מכלל השיער, אבל יש גם שיער בבתי החרושת בסין שאפשר לדעת שהוא לא מגיע מהודו, ויש גם שיער מאוקראינה, יודעים את זה לפי החשבוניות ולפי כמה דרכים מאיפה זה מגיע. אין בכוונתי להסביר את דרך הבדיקה, כי תלאה האוזן משמוע, אך אינני חושב שאפשר לבדוק טוב יותר מזה. ואת זה אני אומר לאחר שלמדנו את הנושא היטב באותם שנים".
"יושב איזה עושה פשקווילים ומחליט שזה לא הדרך לתת הכשר. אתה יודע איך עושים את זה? אתה מבין בזה? מפרסמי הפשקווילים רוצים להוביל למצב שבו יגידו לנשים "אל תלכו עם פאות". אי אפשר לומר זאת, כי נשים רוצות פאות, ואנחנו צריכים לספק להן את הדרך הכשרה ביותר. ואין הכוונה ש'אם אין כשר נאכל טרף', אלא זה כשר, ודרך הבדיקה שלנו היא בסדר גמור לפי ההלכה, למרות שבכשרות היינו מחמירים יותר".
ולגבי הכשרות, אצטט מתחקיר שנעשה ע"י אחד מדייני ב"ב לבקשת בית הדין, ולא פורסם לבסוף:
1. המפעלים שתחת ההכשר
כהקדמה הנצרכת מוכרחים אנו לבאר כי כל מקורות המידע של הכותב הם מתוך שיטוט וחיפוש ברחבי האינטרנט. הוא ושכמותו מוצאים פירורי מידע פה ושם וזה נהפך אצלם ל"ידוע" או "פשוט לכולם" והקורא התמים מקבל את הרושם שמדובר כאן בתחקיר מקיף.
תחת ההכשר יש חמישה מפעלים בסין, ואחד בקוריאה. חמישה מהמפעלים מייצרים את הפאות (ומוצרי שיער נוספים שהם מוכרים) בעיקר משיער סיני, ולא משיער ההודי. אין להם ענין או אינטרס כלכלי לקנות שיער הודי ולא סיני, כי השיער הסיני משתלם להם יותר, והדברים נבדקו היטב והוכח שאין להם אפי' שערה הודית אחת במפעל.
רק מפעל אחד בלבד, מבין כל אלה, מחזיק פס יצור גם מהשיער ההודי, אך באותו המפעל קיים בנין מיוחד ליצור הפאות לשימוש הנשים היהודיות, וכל מערכת היצור לפאות אלה היא מערכת נפרדת לחלוטין מהמקום בו מיוצרים מוצרי שיער משיער הודי: הכלים נפרדים, המכונות נפרדות, המחסנים נפרדים וכו'.
כל בעלי המפעלים המקבלים את ההכשר, חתומים על חוזה שאסור להם לייצר מוצרי שיער משיער הודי [ובמפעל היחידי הנ"ל הם חתומים שבמקום היצור המיועד לפאות בהכשר לא ייצרו משיער הודי].
מלבד כל זאת, בעל המפעל חושש מאוד לרמות, משום שאם יתפס ויורידו לו את ההכשר, זה יגרום לו הפסד גדול בגלל הרווחיות הגדולה שיש להם ביצור פאות לציבור היהודי. יש לדעת שיצור פאה לוקח לכל הפחות שבועיים ובדר"כ עד חודש, כך שנסיון לרמות מצריך להסתכן זמן רב.
2. הבדיקות שעורך ההכשר
בדיקה של המשגיח במפעל נעשית בהפתעה והוא מגיע במהירות לכל המקומות שיש במפעל, המפעלים אינם ענקיים 'בגודל של שכונה' כפי דמיונו הפורה של אותו פלוני, והחדרים אינם 'סגורים בפניו, כיון שזו מדינה קומוניסטית' כפי דמיונו, ולא 'לוקח לפחות חצי שעה להגיע מהשער של המפעל עד חדרי היצור' כפי העולם המדומה שחי בו הכותב ושאר חבריו השואבים את "ידיעותיהם" מרשת האינטרנט.
כמו כן נבדקים המשלוחים של שיער שהגיעו מהארץ אם הם תואמים למידע שהגיע מהמשגיחים בארץ, וכן מה מקור השיער, ומי הספק שמכר השיער לבעלי המשלוח וכו' כדי לודא שכל השרשרת של השיער עד לפאה המוגמרת היא בלא חשש לשיער הודי.
3. חשש להתערבות שיער הודי ב"קוקו"
בהנחיית הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, ההכשר מבוסס על בדיקת כל הסבב של השיער, מהרגע הראשון עד רגע סיום הפאה, וכמובן שכ"ז זה נעשה ע"י נסיעות רבות 'לשטח' ולא ע"י ישיבה מול המחשב. בנוסף לכך נעשים גם בדיקות מדגמיות. היקף בדיקות אלו תלויות בגודל החשש להימצאות שיער הודי. ויש לדעת שבכל הכשר, כולל ההכשר על הפאות, כמות הבדיקות וגודלם לא נקבעים ע"י המשגיח אלא ע"י רבני ההכשר וכפי ההנחיות שקיבלו מהגריש"א זצוק"ל. וא"כ מה שמגדיר הכותב את המשגיח כליצן, כוונתו היא בעצם אל הגריש"א זצוק"ל והגר"מ גרוס שליט"א שאותם הוא מגדיר ככאלה, עפרא לפומיה.
ועל כל פנים, טענתו של הכותב על כך שמערבים ב'קוקו' לא מעובד כמה סוגי שערות, מבוססת על דמיון בעלמא, מאחר שכידוע, אם בשיער הנגזז מתהפכות שערות מהאופן שהיו מסודרים בראש, ואפי' רק חלק קטן של השערות הם הפוכות, נפסל שיער זה מלשמש לפאות איכותיות, וכן פתיחת הגומיות של השיער והחלפתן בגומיות אחרות גורמת לאובדן שיער ולכן הוא דבר שאין משתלם לעשותו, וממילא אין שום חשש שבשיער ממקור שאינו הודי יערבו שיער הודי כשהשיער בדרגה של 'קוקו'.
גם טענתו על תשובתו של המשגיח לענין האיסור, אינה נכונה. המשגיח הבהיר לכותב באופן שאינו משתמע לשתי פנים שכל ההכשר בנוי על הוראתו החד משמעית של הגריש"א זצוק"ל לגבי האיסור של שיער הודי, והכל נעשה על פיו ועל פי תלמידו הגר"מ גרוס שליט"א כפי ההוראות שנבנו ואין הוא זז מהם כמלוא נימא, ומי שיודע את נאמנותו של המשגיח לרבו יודע כמה הוצאת שם רע יש בדבר זה [שכביכול הוא מזלזל באיסור ומתנהג בהכשר בהתאם].
סוף דבר: כמות הבדיקות וגודלן לא נקבעת ע"י המשגיח אלא ע"י רבני ההכשר, וכפי הוראותיו של הגריש"א זצוק"ל והגר"מ גרוס שליט"א, וכן הדין לגבי כל דבר הטעון בדיקה, וכך פועלים כל ההכשרים בעולם, שלפי הריעותות נקבעות היקף הבדיקות.
ולסיום אעיר על הדמגוגיה החוזרת ונשנית, על "נדון דאורייתא" כביכול מדובר בע"ז מדאורייתא.
להוי ידוע שהגרי"ש לא אמר בשום מקום שיש כאן איסור דאורייתא. כך כתב הרב אפרתי בשמו: "תקרובת ע"ז בתערובת איסורה מדרבנן, ובספק אפשר להקל שאין חזקת איסור".
אינני בקי די הצורך, רק אציין שבכלך הטענות ששיער סיני אינו בהכרח שיער מסין אלא שיער הודי שעבר עיבוד בסין ושלא ניתן לעקוב אחרי זה. ב. שהרב המכשיר מגיע למפעלים לכל היותר אחת לחצי שנה. כלומר אם הוא היה שם היום אין להם כל סיבה שלא להביא כל שיער שירצו בחודשים הקרובים.
העסקנים שמפיצים איסורים, אכן טוענים שהשיער מסין כולו מגיע מהודו. וזה צפוי שהם יטענו כך, כי הרי לדבריהם השיער המיוצא מכל העולם מיובא מהודו ומיוצא לאחר מכן… ולשיטתם כל השיער בעולם מגיע מאותו טמפל בהודו (וכל בר דעת מבין שזה שטויות והבלים). אבל הטענות שלהם לא עובדות במבחן המציאות, כי השיער המיוצא מסין זול יותר מהשיער ההודי המיובא לסין, ואיך יתכן שהם מייבאים ביוקר ומוכרים בזול (ועוד לאחר העיבוד?)
עוד אמר אחד המומחים (מרבני ב"ב שמונה ע"י בתי הדין לחקור את הענין) שבסין לא מייבאים פאות מהודו, כיוון שלא משתלם להם, היות ועלות העיבוד משתווה לעלות ייצור השיער המקומי שהוא לא פחות איכותי (ונתוני היבוא של סין מהודו, מתייחסים לשיער גולמי המשמש למטרות שונות, ולא לפאות).
כמו כן אומרים רבני ההכשר של חניכי הישיבות שיש להם דרך לזהות את השיער המגיע מבית החרושת מסין, שאינו מגיע מהודו. ושיער שאינו מעובד, יכולים המומחים לזהות את מקורו.
עוד הם אומרים שהרב המשגיח מגיע לפרקים ובהפתעה גמורה, ולכן אין להאמין להשמצות ולסיפורי כזב המופצים על ידם, וכבר אתמחי גברא להשמיץ כל גוף וכל רב שהעיז ח"ו להתיר פאות או להתיר את השיער מהודו, והולכים ומקליטים אותו בסתר ומוציאים את דבריו מהקשרם ועוד כהנה וכהנה.
הגבתי כאן בעבר, נגד הוצאת הרפש על גדולי ישראל. וכעת עברתי שוב בנושא, ואני רוצה להבהיר נקודה אחת. תגובתי לעיל לא באה לדון בעצם הנושא האם יש תקרובת ע"ז בפאות, וכן מה דעת גדולי ישראל בנידון. או בנידון של פאות. שכ"א ישאל את רבו המובהק או את גדולי הדור.
רק יצאתי נגד הגישה שכל לשון רע מיד נשלף בפומבי, ללא בדיקת העובדות.
וכל חכם יודע מהנסיון שהמון "עובדות" של לשון הרע [בכל העניינים וק"ו בכזה נושא "טעון"]. מתגלות כהמצאות או כבלתי מדוייקות בעליל.
לא מצאתי היכן הלשון הרע שהזכרת, תציין לי יותר מדוייק ואמחק.
לא כתבתי לשון הרע. הפוך תקפתי את מי שכתב.
רק דייקתי, שהיה משמע מלשוני אולי שכל הרבנים מתירים את הפאות ולא חששו לתקרובת. ואילו המציאות שיש רבנים גדולים שכן חששו.
ולכן חזרתי והיה חשוב לי לדייק שדבריי אינם קשורים לעצם הנידון האם זה מותר או אסור
אלא רק כנגד כל אותם שעסוקים בלהשמיץ את המתירים
קשה לי טובא בסוגיא זו שאלתי מכמה בית היורים של הפאות שאין בנמצא שיער של נשים ממקומות שדרים שם יהודים כגון באמעריקע וקענאדא ואמאי ?
בדרך כלל רק נשים עניות מאוד מוכרות את שיער ראשון, זה קיים רק במזרח הרחוק או בדרום אמריקה ובמזרח אירופה.
השאר תגובה