שאלה:
שלום הרב,
האם בשנת השמיטה מותר להשתמש בצמחים הגדלים בגינה הפרטית (רוזמרין, נענע, בזיליקום, שיבה, לואיזה, מרווה וכדומה)?
השאלה מתייחסת לאכילה בתבשילים, לחליטה במים חמים (תה), ולהריח בהם.
אם כן מותרים בשימוש, האם קדושת השביעית שיש שהם מחייבת התייחסות מיוחדת?
בתודה מראש.
תשובה:
שלום רב
יש שהקילו בירקות אלו שאין בהם דין ספיחין אף שקדושים בקדושת שביעית, כיון שהם צמחים רב שנתיים, כך הובא בכרם ציון הלכות פסוקות פרק ט ס”ק א מהגאון רבי צבי פסח פראנק רבה של ירושלים, אולם בשו”ת אור לציון שביעית פרק ה כתב להחמיר בזה לכתחילה, וזאת משום שלא נתנו חכמים דבריהם לשיעורין, וכל שהוא מין אדמה דינו כירק שיש בו איסור ספיחין, וסבר שאין להקל בזה אלא לילד קטן או לחולה הזקוק לכך. בס’ חוט שני עמוד תלו כתב, שכל זמן שניכר שענפיו החדשים של הנענע קשורים לצמח הראשון אין בו איסור ספיחין, וכן פסק לקולא הגר”ב זילבר בברית עולם סי’ ג ס”ק סו. וכ”כ להקל הגר”י יוסף בספרו השביעית והלכותיה פרק כג. בשו”ת ישכיל עבדי (יו”ד חלק ח’ סי’ ל) שאף פסק לאסור שיש איסור ספיחין בנענע ולדעתו לא חילקו חכמים בין צמחים חד-שנתיים לצמחים רב שנתיים אף שלא שייכת בהם הסברא של “שמא יזרע בסתר ויאמר ספיחין הם”. וכן פסק הגרח”ז גרוסברד בספר זצ”ל תורת השמיטה (הע’ מט) לגבי הבננה. כך שהמיקל בכך יש לו על מה לסמוך והמחמיר לכתחילה בפרט כשלא ניכר שהוא חלק מגידולו הראשון תבוא עליו הברכה. בכל מקרה, גם למקילים, יש לנהוג בזה קדושת שביעית.
