עלייה לתורה פעמיים בשמחת תורה

שאלה:

האם מותר לכהן לעלות לתורה פעמיים בשמחת תורה בציור הבא: פעם אחת בספר תורה הראשון בו מעלים לשלושה פסוקים את כל המתפללים (כך עושים במניין ספרדי שבו התפללתי שמעלים לפני חתן מעונה) ופעם שנייה כחתן בראשית בספר תורה השני?
בברכה

תשובה:

שלום רב.

כאשר הקריאה עצמה היא בספר אחד, וחתן בראשית, או המפטיר הוא בספר אחר, וכמו שהיה מן הסתם במקרה המדובר אצלכם, או בשבת חנוכה וד' פרשיות בה קוראים למפטיר מענינו של יום, אסור להעלות למפטיר אדם שכבר עלה קודם לכן לקריאת הפרשה, משום שנראה הדבר כאילו הוא מטיל דופי בכשרותו של הספר הראשון [כשקוראים בשלושה ספרים, כמו בשבת חנוכה שחלה בראש חודש, אין בכך איסור, הואיל וניכר שהחלפת הספרים היא משום עניני הקריאה, ולא משום שיש פגם בספר הראשון, ובמקרים רבים כך גם בשמחת תורה].

גם כאשר המפטיר קורא באותו ספר בו עלה מתחילה אין ראוי לעשות כך לכתחילה, משום ש"ברוב עם הדרת מלך", ויש מעלה מיוחדת בכך שעולים אנשים רבים לתורה. אלא שנהגו להקל בכך בעת הצורך, כגון ביארצייט שיש מהדרים לעלות למפטיר, ואם הוא הכהן או הלוי היחידים בבית הכנסת ניתן להקל ולהעלותו פעמיים. או באופן שהעלו אותו בטעות לעלית לוי והוא מעונין במפטיר מחמת אבלותו. או בשמחת תורה כמו במקרה שלנו, שבלאו הכי כולם עלו לתורה… שתי עליות רצופות בכל מקרה אין לתת [כלומר שביעי ומפטיר].

מקורות:

על האיסור לעלות לתורה פעמיים בשני ספרים שונים, ראה שו"ע או"ח סי' קמד סעי' ד[1]. על כך שבספר אחד הטעם לכך הוא רק משום ברוב עם הדרת מלך וממילא ניתן להקל בזה בעת הצורך ראה אליה רבה שם[2], ושכן היה המנהג בקרקא מקדמת דנא, שבשבת חזון הרב היה עולה לשלישי ולמפטיר, וראה ס' חוט המשולש שכך היה מנהגו של הג"ר נתן אדלר רבו של החתם סופר, שעלה כל שבת לכהן ולמפטיר. על פי זה כתב בשו"ת יביע אומר ח"ו סי' כה להקל בזה למי שיש לו יארצייט באותו שבוע ורוצה לעלות למפטיר, והוסיף שאם אין שם כהן אחר יכולים לעשות כך לכתחילה. בס' כף החיים סי' רפב ס"ק נט כתב לחדש, שאדם שקנה לעצמו מפטיר וכיבדוהו בעלייה אחרת, לא יעלה כיון שבדעתו לעלות למפטיר. על כך שאין להקל בזה בשום פנים בשתי עליות רצופות, ראה שו"ע סי' רפב סעי' ה[3] ובנושאי כליו שם.

[1] שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן קמד סעיף ד

אין קורין לאדם אחד בשני ספרי תורה, משום פגמו (פירוש שנראה כפוגם ומטיל דופי בראשון) של ראשון, אבל שלשה גברי בשלשה ספרים, כגון: ר"ח טבת שחל להיות בשבת, ליכא משום פגם.

[2] אליה רבה סימן קמד

(ד) לאדם אחד בשני ס"ת וכו'. אבל ס"ת אחד כגון שעלה לרביעי ואחד כבדו לששי או אחרון, כתב הפרישה [סק"ה] נ"ל דמותר. גם מדכתב הריב"ש [סי' שכא] בב"י סי' רפ"ב לענין מפטיר אם יכול לעלות מי שקרא בתורה, וצידד לאיסור מטעם שכבר שלמו החיובים והוי כברכה לבטלה, משמע דקודם לכן מותר, ואפילו שלא בשעת הדחק עכ"ל. אבל הב"ח [ס"ב] כתב בפשיטות דאפילו למפטיר מותר. וכ"כ במהרי"ל [אות ה] שהוא עלה למפטיר אף שעלה ללוי וצ"ע. שוב עיינתי בדברי ריב"ש דמודה דעולה גם למפטיר אף שכבר עלו, ולא מסתפק אלא באחרון שעולה למפטיר אי צריך לחזור ולקרותו לברך, משום דליכא טעמא דחשש הנכנסים בזמן מועט כזה עי"ש. וזה מן התימא על הפרישה. מיהו לדינא אין להקל אפילו בשבעה קרואין עצמן לקרות שני פעמים אלא בשעת הדחק. וטעמא כתבתי בסי' רפ"ב ס"ק (יו"ד) [יא] בשם אור זרוע [ה' שבת ס"ס מג] ודרכי משה [סק"ה] משום ברוב עם הדרת מלך. ולפרישה אישמיטתיה מכל זה בס"ת אחד דליכא פגם, אבל בשבת שמוציאין ב' או ג' ס"ת אסור. ולכאורה נראה מי שעלה בס"ת ראשונה מותר לעלות בשלישית, דליכא חששא דפגם ראשונה כאן שלא קרא בשנייה, אלא דמדקאמר הש"ס ביומא [ע ע"א] וסוטה [לט ע"ב] התם תלתא גברי בתלתא ס"ת ליכא פגמא, משמע דבתרי גברי נמי איכא פגמא. וכן משמע מסתימת הפוסקים, וטעמא דחיישינן שמא יודע עתה הפסול של ראשונה. וק"ק ממ"ש בסי' קל"ה [א"ר ס"ק יב] בשם ב"י גבי כהן דלא אמרינן שנודע עתה פגמו עי"ש, ויש לחלק. ועוד נראה לכאורה דדוקא כשאחרון עולה לס"ת שנייה אסור דומיא דכהן גדול שקרא לבד הכל, אבל כשאין קורא האחרון ליכא פגם, כיון דאחרון לא קרא בשנייה. ובזה מתורץ תמיהת הב"ח על המנהג שקורין למפטיר בס"ת שנייה אף למי שעלה בראשונה, עי"ש דנראה דמנהגא לא היה אלא בשאר הקרואים ולא באחרון, כנ"ל. מיהו לדינא משמע מסתימת הפוסקים דאין חילוק. ומ"מ יש בזה סניף לטעמים שכתבתי בסי' תרס"ט [א"ר ס"ק יא] שיש להקל בשמחת תורה שמי שעלה בס"ת ראשונה עולה נמי לחתן בראשית בס"ת שנייה עי"ש. שוב נדפס ספר מג"א וראיתי [בסק"ט] שמקיל בזה גם בשאר ימות השנה. ולענ"ד אין להקל כל כך מטעמים שפירשתי:

[3] שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רפב סעיף ה

אם לא נמצא מי שיודע להפטיר אלא אחד מאותם שעלו לקרות בתורה, וכבר אמר ש"צ קדיש אחר קריאת הפרשה, זה שרוצה להפטיר צריך לחזור ולקרות ויברך על קריאתו תחלה וסוף. הגה: אבל אם לא אמר קדיש, יפטיר מי שעלה לשביעי אם יודע, ואם יש אחרים שיודעים להפטיר לא יפטיר  מי שעלה כבר (א"ז).