לתרומות לחץ כאן

היוצא לדרך – בימי הפרישה

שאלה:

שלום רב
אדם שיוצא לדרך ביום (טס לארץ אחרת למעלה משבוע) ויום הטיסה יוצא מיד אחרי עונת ההפלגה (העונה היא בלילה שלפני הטיסה)
כיצד צריכים לנהוג
א. בסתם יוצא לדרך ביום האם צריכים לשמש דווקא בעונה שיוצא אפילו אם זה ביום.
ב. אם צריכים לשמש בלילה שלפני, מה הדין כאשר לא יכולים לשמש בלילה כמו במקרה הנ"ל?
תזכו למצוות!

תשובה:

שלום וברכה

לכאורה נראה פשוט שפטור מחובה זו. כלומר, בלילה שהוא הזמן המיועד לחיוב עונה הוא פטור מכך מחמת עונת ההפלגה, שאמרו שהמחמיר שלא לפוקדה תבוא עליו ברכה, וביום זה אינו זמן המיועד למצות עונה, שהרי אסור לשמש ביום אלא בתנאים מאוד מסויימים. אם יש רצון מיוחד וצורך, יש לשקול באופן פרטני, אבל מצד חיוב דינו של היוצא לדרך, אין חיוב, ויפקדנה בלילה שקודם לעונת ההפלגה, אם אפשר.

נסיעה טובה.

מקורות:

שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קפד: בשעת וסתה, צריך לפרוש ממנה עונה אחת, ולא משאר קריבות אלא מתשמיש (המטה) בלבד. אם הוא ביום, פורש ממנה אותו היום כולו אפילו אם הוסת בסופו, ומותר מיד בלילה שלאחריו, וכן אם הוא בתחלתו, פורש כל היום ומותר כל הלילה שלפניו. וכן הדין אם הוא בלילה, פורש כל הלילה ומותר ביום שלפניו ולאחריו, בין שקבעה וסת בג"פ או בפ"א. הגה: וכל זה לא מיירי אלא בוסת התלוי בימים אבל לא בוסת התלוי בשינוי הגוף (ב"י בשם הראב"ד), וע"ל סימן קפ"ט. ואשה שמשנית וסתה להקדים ב' או ג' ימים או לאחר, כשמגיע זמן וסתה צריך לפרוש ממנה ב' או ג' ימים קודם או אחריו. (הגהות מיימוני פ"ח דהלכות איסורי ביאה). וע"ל סי' קפ"ט.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל