שאלה:
שלום כבוד הרב. ביום טוב של שמחת תורה קרה מקרה בבית הכנסת שעורר שאלה לגבאי לגבי ספר תורה פסול שאני הייתי קשור אליו. תוך כדי השיחה הגבאי ניסה כל הזמן לשדל אותי לתת צדקה לבית הכנסת. זה היה דבר שלא קשור לשאלה שפניתי אליו כלל. הוא ניהל שיחה של מענה על שאלתי תוך כדי ניסיון של תשובות בתמורה לצדקה שאני אמור לתת לבית הכנסת. אמרתי לו שאני משתדל לתת מתי שאני יכול ובזה הוא ישר הפסיק את השיחה ואיחל לי שנה טובה. האם הכנסתי את עצמי לסוג של התחייבות להשתדל לתת מתי שאני יכול? הכוונה שלי הייתה במשפט זה לגרום לו לעזוב אותי בשקט אם שאלת הצדקה שלו מבלי לפגוע בו. אם כן איך לצאת מהתחייבות זו?
תשובה:
לא, אין כאן שום התחייבות, זה נוסח של אמירה שאינה מחייבת לום.
תזכה תמיד להיות מהנותנים והעושים טוב.
ברכה והצלחה.
תודה כבוד הרב. מתי זה נקרא שהתחייבתי למשהוא?
ידוע לי שצריך כל הזמן להגיד בלי נדר בכל סיכום למעשה. איך לדבר כדי לא לתת לאנשים לחייב אותך ?
כשאתה אומר לשון של התחייבות זה נדר, כאן דיברת על השתדלות, סיפרת על הנהגה שלך ולא התחייבת כרגע באופן אקטיבי.
השאר תגובה