לתרומות לחץ כאן

מה נחשב ביטול תורה?

שאלה:

לכבוד רבני בית ההוראה שליט"א

אבקש לשאול לכב"ת מהו גדר עוון ביטול תורה. הנה זה פשיטא שלעבוד בשביל פרנסה מותר ולא שייך בזה ביטול תורה, אך ברצוני לברר מה דין העובד לחינם ללא תמורה, או עובד שמרוויח הרבה מעבר למה שצריך לפרנסתו האם אין בכך משום ביטול תורה. כמו"כ המתעסק בכל דבר אחר כגון שמנגן לעצמו  בכלי נגינה להנאתו, או (אפי') המדבר עם חבירו בעניינא דעלמא (או ישן יותר מכדי צורכו), וכן כל כיו"ב, אי נימא כיון שמתעסק בדבר ואינו יושב בטל אז מותר, או שגדר הדבר הוא שכל אדם חייב לעסוק בתורה בכל זמן (כפי כוחו) ומה שהותר ליבטל הוא רק לצורך פרנסה ותו לא מידי, ולפי"ז אם משתכר יותר מכדי פרנסתו יש לחוש לעוון ביטול תורה.

יורינו ושכרו כפול מן השמים.

א.פ
בני ברק

תשובה:

שלום וברכה

עסקנו בשאלה זו פעמים רבות כאן באתר, והמסקנה העיקרית והיסודית שלנו היא שלא ניתן לדרוש מכל אדם אותו דבר, וכל אחד חייב ללמוד לפי כוחות נפשו, היכולות השכליות הנפשיות והטכניות שלו, ואינו דומה מי שמורגל בלימוד למי שאינו מורגל בכך וכו'. ובודאי אדם הרגיל לעסוק במלאכה לפרנסתו נדרש ממנו באופן שונה מאדם שתורתו אומנותו והוא רגיל בלימוד, ואין איסור לעסוק בפרנסה להרווחה, שהרי הדבר נחשב אפילו צורך מצוה לענין יציאה מהארץ לחו"ל, כמובא באו"ח סי' רמח… ויש שהקלו שכל עיסוק שאנשים מרגלים בו כמו סעודות ארוכות שתיית יין ושאר הנאות העולם אינם ביטול תורה [אף שיש בהם הפסד מצות לימוד תורה כמובן…] ובלבד שלא יפריז בזה, וביטול תורה הוא סתם ביזבוז הזמן ללא צורך ותועלת.

מקורות:

ראה למשל מה שכתבנו כאן.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. ראיתי את השו"ע בסי' רמ"ח, בטח הרב מתכוון לדברי הרמ"א שם סעי' ד' "יש אומרים שכל מקום שאדם הולך לסחורה או לראות פני חבירו חשוב הכל דבר מצוה ואינו חשוב דבר הרשות רק כשהולך לטייל", ובמג"א שם: לסחורה- אפי' יש לו מזונות והולך לסחורה להרווחה.
    אך לא הבנתי למה הרווחה יחשב דבר מצווה, וכי אדם שעובד בהייטק ומרוויח 10,000$ לחודש מקיים מצווה?
    ( אולי גם יהיה שייך בזה דין עוסק במצוה פטור מן המצוה?!).

  2. ודאי אין הכוונה כאן למצוה באופן הפשטני של המילה, שהרי כדבריך, אין בזה דין עוסק במצוה… אלא הכוונה שעיסוק כזה נחשב כצורך, וכחלק מהמבנה האנושי בעולם המעשה, ואינו חלק מהעולם התרבותי של האדם כמו טיול, שהוא לצורך הענין נקרא "דבר הרשות". הדבר מתיר יציאה לחו"ל לצורך פגישות עסקים וכו'…

  3. לגבי שיהיה לזה דין עוסק במצווה נקטתי כן בלשון גוזמא (לכן ציינתי זאת בהסגרה), כוונתי היתה לשאול למה שייחשב דבר מצוה (ולא דבר הרשות) אם הוא עשיר המתפרנס להרווחה?

    יישר כח!

  4. על כך השבתי, שהניסוח דבר מצוה ככל שמדובר בראיית פני חברו או הרווחה בעלמא כמבואר שם, בהכרח אינו כהגדרה כללית זו בכל התורה, אין כאן ענין של מצוה ממש כמובן, אלא של צורך בני אדם, ולאפוקי ההגדרה כאן של דבר הרשות המתייחסת יותר לתרבות הפנאי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל