הפרשה לביטוח לאומי – אם ניתן להחשיבה ממעשרות

1. ראשית איני קובע דברי במסמרות ואין לי ראיות ברורות, שהרי דבר זה לא היה בדורות קודמים. אבל רחוק בעיני לדמות זאת לגבאי צדקה המסיעין על קיצתם, כאן מדובר במס שכולל שירותים מגוונים מאוד, כולל למשל קופת חולים, כולל תשלומים להרבה מאוד אנשים שאינם נזקקים, קרוב בעיני שרוב מקבלי הקיצבאות אינם בדוקא בגדר עניים לענין קבלת כספי צדקה. וכיון שכל הטלת מס זה אינה בגדר של צדקה ולא מתיימר להיות כזה, ואין חישוב לפי כללי הדין בענין זה, ממילא זה לא צדקה אלא מס, למרות שזה נעשה בין השאר גם למטרות צדקה.
2. מה שאין מחשבים את הסכום הזה כחלק מההכנסה כי הוא כביכול מנוכה מראש, מעולם לא ניתן לאדם הזה עצמו, ואינו כמו כל נתינת צדקה שהיא משלו.
3. לעשות חלוקה ולהחשיב באופן חלקי תשלום זה כדמי מעשרות, מי יודע לשום כמה מתוך זה כן מעשר וכמה לא?
4. הגם שהתגמול אינו בהכרח שווה לסיוע, כך הוא טבעו של ביטוח… אבל כאשר אנחנו דנים מה הדבר ההז,ואנחנו רואים שחלק גדול מהכסף אינו לצדקה, וחלק הרי בלאו הכי האדם מקבל תגמול, אז מהיכי תיתי להתייחס דוקא לחלק הצדקה ולפיו לדון ולהגדיר את כל המס הזה, אולי דוקא הביטוח הוא עיקר? או המס הוא עיקר? לכן קשה להגדיר זאת כמתן צדקה.
אגב, גם כולל, שמחייב ומתנה עם האברכים שהמעשרות מנוכים מהמשכורת והולכים אליו, כבר פסקו רבים שאין זה נחשב מתן מעשרות, כי בעצם הורידו להם במשכורת וזה לא בשליטתם לבחור נתינה אחרת, וכל שכן במקרה שלנו.