שאלה:
האם מותר לאכול בננות שנקנו מחנות ללא פיקוח על כשרות ועל שמיטה?
תשובה:
שלום וברכה
יש דיון גדול לגבי בננות אם נחשבות אילן או ירק, כיון שמצד אחד אין גזעו מחליף, כלומר זה גידול רב שנתי, ומאידך אין לו גזע יבש ועוד טעמים, ונפקא מינה לערלה ולשביעית, ואכן פוסקים רבים סבורים שאין בבננות איסור ספיחין, מן הטעמים הנזכרים. כך כתב בדרך אמונה (פרק ד משמיטה ויובל ס"ק פה) בשם החזון איש (בקובץ אגרות חלק ב קסב): "בננות הולכין אחר לקיטה כירק, ומכל מקום אין בו משום ספיחין אף אם התחילו לצמוח בשביעית". ובציון ההלכה (שם ס"ק לה וס"ק קמח) כתב, שהחזון איש הורה שבננות דינם כאילן לגבי ספיחין. וכן כתב בכרם ציון (שביעית הלכות פסוקות פרק ט הערה א) בשם הגאון רבי צבי פסח פרנק.
מאידך, בשו"ת מנחת יצחק (חלק ח סוף סימן צה) כתב, שהבד"ץ בירושלים החמירו שיש בבננות איסור ספיחין. וכן כתב בשו"ת אור לציון (פרק ה תשובה ד) שבננות שנלקטו בשנת השמיטה נוהג בהם איסור ספיחין, שרבנן לא פלוג בגזירתם, ולא חילקו בין ירקות שנזרעו בשישית לבין ירקות שנזרעו בשביעית.
לכן בכל מקרה יש להמנע מלקנות בחנות ללא כשרות.
אם נקנו, מותר לאכול בדיעבד?
אני לא הייתי נכנס לספקות.
לכאו' יש כאן מקום גדול להקל, שהרי רוב הבננות בשוק מסתבר שהם התחילו לצמוח קודם השמיטה וקי"ל כהר"ש שאיו בזה איסור ספיחין. מה כ"ת חושב?
אני מתכוון שהגזע כבר שתול כמה שנים אז למה שיהיה ספיחין לפי הר"ש?
אא"כ תאמר שצריך שהבננה עצמה תתחיל לצמוח לפני השמיטה. ?!
תלוי באיזו נקודת זמן בשנה אתה אוחז.
בענין הגזע הרי עסקנו בגוף התשובה.
לצערי לא הבנתי.
קי"ל כהר"ש שכל מה 'התחיל לצמוח קודם השמיטה אין בו איסור ספיחין, ודלא כהרמב"ם שסובר שהולכים אחר לקיטה לענין ספיחין.
אם כן, האופציה היחידה שיהיה ספיחין בבננה, רק כשהגזע לא היה כלל קודם השמיטה, ונוצר בשמיטה מאליו או על ידי אדם.
אני מסכים איתך וכך דעת רוב הפוסקים והבאנו זאת בגוף התשובה, אלא שיש שהורו בירושלים שיש כעין לא פלוג וכל מה שמוגדר הלכתית ירק החמירו בו לחשוש בו לספיחין.
השאר תגובה