לתרומות לחץ כאן

חב"ד – שינה בסוכה ועוד

שאלה:

שלום הרב,
רציתי לשאול אם מותר לא לישון בסוכה לפי שיטת חב"ד? כי יש אורות מאוד חזקים רוחניים וזה זלזול לישון בסוכה האם נכון הדבר?

שאלה שנייה: מותר לירוק בעלינו לשבח? שמגיעים לקטע" הבל וריק" חב"ד נוהגים לירוק
זה מכובד לירוק בבית כנסת?

שאלה שלישית:
אני קצת מבולבל מה נכון מה לא נכון,
מותר לכתוב באגרות קודש להרבי מלובביץ? כותבים מכתב ומקבלים תשובה
זה מותר?

תודה מראש

תשובה:

שלום וברכה

אין היתר לישון מחוץ לסוכה. אני מניח שההסבר הזה של חב"ד בא בעקבות זאת שבחו"ל בלאו הכי לא ישנו בסוכה מחמת הקור והגשם, והוסיפו עוד טעם חסידי, אבל חלילה לבטל דין גמור המובא בגמרא ובשו"ע, חובה גנורה לישון בסוכה.

אין לירוק בבית הכנסת סתם כך.

אין לשאול באגרות קודש, זה חסר טעם, יש להתייעץ עם רב מבין ובר דעת, ולהתפלל לה' לעצה נכונה.

חג שמח.

הצטרף לדיון

9 תגובות

  1. להלן תשובת הרב יוסף שמחה גינזבורג בנושא: [ליתר פרטים אפשר לעיין בחבדפדיה, ושם מקורות רבים בהלכה למנהג חב"ד].

    השאלה:
    האם נכון שמנהג חב"ד לא לישון בסוכה? אם כן, מדוע?

    תשובת הרב:
    אכן, בפוסקים, כולל בשולחן-ערוך של בעל-התניא1, נאמר שהשינה היא חלק בלתי-נפרד ממצות הישיבה בסוכה.

    אך בפועל, לא רק אדמו"רי וחסידי חב"ד2, אלא גם חסידי בעלזא3 נמנעו משינה בסוכה. וכבר הרמ"א (שחי לפני יותר מ-400 שנה) מביא הנהגה כזאת ומציע לה הסברים, בהגהתו בהלכות ישיבה בסוכה4.

    יש על כך הסבר נרחב של הרבי5, ואנסה למסור את עיקרי הדברים:

    בענייננו, עיקר הפטור הוא משום 'מצטער', אם מפני הרגשת הקדושה עצמה שאינה מניחה לו לישון, או אפילו מפני שמשפיעים עליו דברי האדמו"ר האמצעי, שאמר6: "כיצד ניתן לישון במקום שמאירים בו 'מקיפים דבינה'?!", וזאת על-דרך לשון הפסוק7 "אכן יש ה' במקום הזה, ואנכי לא ידעתי" ופירש רש"י: "שאם ידעתי – לא ישנתי במקום קדוש כזה".

    כפי שאמרו בגמרא8, שרב אחא היה מהדר ליטול דווקא הדס שהכשיר רבו "הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא". ולכן, בנוסף לזה, אם חסיד אינו יכול לנהוג בפועל כהנהגת רבו – דבר זה גורם לו צער, ו"המצטער – פטור מן הסוכה9".

    מקורות:

    1. או"ח סי' תרל"ט ס"ד.

    2. הרבי מסר, שכך נהג עוד אדמו"ר הזקן בעצמו, והיתה זו הנהגה ידועה ומפורסמת לכל במשך יותר ממאה שנה, וידעו זאת היטב גם הגאונים הליטאים ז"ל, רבי חיים מוואלוז'ין ובנו רבי יצחק, וכן הרב ליפשיץ מקובנה וה'אחיעזר' רבה של ווילנא, ועוד רבים שעמדו בקשר טוב ובשיתוף פעולה הדוק עם נשיאי חב"ד בדורותיהם, והמעוררים זאת מחדש בדורנו – כל ענינם אינו אלא להפיץ מחלוקת ושנאת-חינם בין יהודים, וחובה להתרחק מהם (יחידות של הרב צבי כהנא מירושלים, מתלמידי ישיבת מיר לפני השואה, ביום י' סיון תש"נ – 'תורת מנחם – התוועדויות' תש"נ ח"ד עמ' 325 ואילך).

    3. נטעי גבריאל, הל' ר"ה סי' טז הערה טו.

    4. שולחן-ערוך אורח-חיים סימן תרל"ט סעיף ב. הרמ"א מסביר זאת מפני הצינה, או מפני שמצות סוכה – איש וביתו, כדרך שהוא דר כל השנה, ובמקום שאינו יכול לישן בנפרד איתה או שקשה לה לישון בסוכה – פטור (אם כי כתב שטוב להחמיר). ומספרים שהרב עקיבא יוסף שלזינגר ז"ל, מתלמידי החת"ם סופר ומחבר הספר 'לב העיברי' ומקנאי ירושלים, הביא את אשתו לישון בסוכה, וכל גדולי ירושלים דאז יצאו נגדו – ואמר על כך מו"ר הגאון החסיד ר' אברהם-צבי הכהן ז"ל (מו"ץ בבתי ווארשא בירושלים וראש הכולל בכפר חב"ד), שסיבת הדבר היא שגם הם הכירו בירידת הדורות, ובירידתם עוד יותר עד לדורנו – גם שינה של יחיד היא כעין "חילול הקודש"…

    5. שיחה מוגהת, 'לקוטי-שיחות' כרך כט עמ' 211. תורגמה ללשון-הקודש ונדפסה (תשנ"ג) בספר 'שערי- הלכה-ומנהג', אורח חיים חלק ב סימן רסח. ראה גם 'אוצר מנהגי חב"ד, אלול-תשרי' עמ' שא.

    6. ראה בספר-השיחות 'תרצ"ו – חורף ה'ש"ת' עמ' 295.

    7. בפרשת ויצא, בראשית כח,טז.

    8. סוכה לב, סע"ב.

    9. שו"ע (הב"י) סי' תר"מ ס"ד. שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ה. ואף כשהצער אינו בא מהסוכה עצמה אלא מסיבה צדדית (רש"י סוכה כה,ב ד"ה צערא דממילא).

  2. כל הדברים הללו ידועים, כאשר אמרתי שאינני מבין את הנימוק הידוע בחב"ד לגבי המקיפים דבינה, לא היתה כוונתי שאינני יודע אותו אלא שאינני מבין אותו ואת תקפותו ההלכתית למי שמה לעשות – אינו מצטער…
    בנוגע להמ שהביא שהיה מנהג רוחח לא לישון בסוכה זה נכון, אבל זה היה בחו"ל ששם היה קר וסכנת ויים וזה הביא לכך שכבר נתקבע לא לישון בסוכה ולגבי אנשים נשואים היה גם את צירוף הסברא שמצטער מחמת ביטול עונתו.
    מי שיכול לישון הוא ואשתו בסוכה, כמו זוג צעיר שיש להם סוכה פרטית, ודאי זה מהודר ונכון.
    בכל מקרה היום בארץ ישראל אין לבטל מצות שינה בסוכה שאין חולק שהיא חלק בלתי נפרד ממצות ישיבת הסוכה.
    לומר שמי שסובר שיש חובה לישון בסוכה הוא מעורר הדבר רק כדי להפיץ שנאה, זה לא נאה.

  3. מי שעורר נגד חב"ד בענין שינה בסוכה, עשה זאת בשעתו כדי לעורר מחלוקת נגד חב"ד, והדברים ידועים ומפורסמים ואין טעם לפתוח מחדש את נושא המחלוקת המכוערת נגד חב"ד מטעמם של חוגים מסוימים ומחרחרי ריב שעשו הון פוליטי מהמחלוקת. ומיהו זה ואיזהו שיאמר "זה לא נאה" (בבחינת "האומר שמועה זו אינה נאה".. וד"ל) על דברי הרבי, כאשר זו האמת לאמיתה, ומה שאמר הרבי נאה מאוד ונכון מאוד. ובנוגע לעניין הקור וכו', כבר הוסבר שזה לא הטעם היחיד לאי בשינה בסוכה וישנם עוד טעמים השייכים לקדושת הסוכה. כמו כן גם אם יש שלא מבינים את ההסבר בעניין המקיפים דבינה, הרי אין זה אומר שבגלל קוצר הבנתם בסתרי תורה – אין הסבר זה אמיתי ח"ו.
    ולסיום, ציטוט משו"ת הדרת קודש להרב יחיאל מיכל היבנר, (דף ח, א) שהיה פוסק חסידי (לא חב"דניק!) ובו כותב שאין לישון בסוכה:
    "והנה הרמ"א סימן תרל"ט כתב בשם המרדכי דלא נהגו לישן בסוכה משום צינה. וצבי והוסיף מדיליה דאי אפשר לקיים תשבו כעין תדורו. ולפי זה אינו מובן דעל כל פנים יותר טוב מלישון בביתו. אך כוונתו על דרך שאמרו ביומא (י, ב) דלשכה של כהן גדול חייבת במזוזה דלא יאמרו כהן גדול חבוש בבית האסורים כו' דגם בסוכה הוא כן, דהוי גנאי בדבר והוא ביזוי מצוה, ונראה כאילו הקב"ה מטריח על ישראל לחובשם בבית האסורים… ורק להמדקדקין במצות התירו לפרושין דהם ששים ושמחים במצוה ואין מחסור ליראיו ולא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול. ויש לומר על דרך הצחות: "הישן תחת המטה בסוכה" – כשראשו חושב על מטה שבביתו – "לא יצא ידי חובתו".
    …אדרבא, הישנים תמיד בסוכה על פי רוב מקויים המשל כעבד שמילא כוס לרבו (סוכה כח, ע"א במשנה) וסביביו נשערה מאד, ויתר העם שרק אוכלין בסוכה מקיימין מצותן בלי מונע, וכל העם על מקומו יבא בשלום כעם ככהן ולכל אחד ואחד נותנין חופה לפי כבודו בחסדו יתברך".
    וראה בגליון "הוגי תורה" של חסידות בעלזא-מכנובקא, גליון ל"א, פרשת חוקת תשע"ב, עמ' 2 ("משולחן ההוגים"): "וכן ידוע מחסידים שלא הלכו לישון במשך כל ימי חג הסוכות, שלא רצו לישון חוץ לסוכה, אבל גם בסוכה לא רצו, מחמת
    מחמת שידעו כי בבעלזא הקפידו שלא לישון". עיי"ש. (וכיום בבעלזא המרכזית מתרצים בתירוצים שונים וכו' את מה שנהגו אצלם שלא לישון בסוכה, אך בעלון הנ"ל הודו על האמת, וניכרים דברי אמת).

  4. מותר לפתוח באגרות קודש, ודבר זה הוא בדומה למה שכתב החיד"א בברכי יוסף יורה דעה (סימן קעט אות ו) בשם המהריק"ש, דלכולי עלמא מותר לפתוח בתורה לראות פסוק העולה כי היא חיינו וכפי שמצינו ביאשיה שעשה מעשה על שמצא ס"ת גלול באותו פסוק, וכן עמא דבר, והביא עוד שכן מצא בקונטרס כתיבת יד להרב מהר"ר אליהו הכהן ז"ל בעל שבט מוסר. יעו"ש עוד בדבריו.

    וכן ע"ע להחיד"א בשו"ת חיים שאל חלק ב' (סימן לח אות מא) שמותר לפתוח בתורה לראות הפסוק העולה, והכי חזינן לרבנן קשישאי שבצר להם היו פותחים הספר לראות הפסוק הראשון כמו גורל. ומ"ש הרמב"ם והובא בראש ס' מעשה רוקח שאין לפתוח חומש על דרך גורלות, זהו כשמחזר על הפתחים לעשות גורל לנשים ולאנשים כדרך הגוים. ע"ש. והובא בשו"ת יביע אומר חלק ו' (חלק חושן משפט סימן ד אות ו). וכן נהג המהרש"ם כמו שהובא בספר המהרש"ם – הפוסק האחרון (עמוד 6). (מתוך מענה באתר הידברות).

  5. המנהג לירוק בעלינו לשבח מקורו בדברי הט"ז יו"ד סי` קע"ט סק"ה עיין שם. והוא מנהג חב"ד ומנהג ספינקא (מנהגי ספינקא ע' טו). וכמובן מוחים הרוק בנעל אח"כ ופשוט שמסיבים הראש מארון הקודש לצד אחר בעת הרקיקה

  6. יישר כח על הדברים, לא באנו במחלוקת אלא לדון לגופה של סוגיה, כל דבריך ידועים אני רק כתבתי שאינני מבין נימוק זה שסותר לכאורה גמרא ושולחן ערוך מפורשים המחייבים כמו כל הלכה אחרת. וכי אם נמצא נימוק חסידי או קבלי לבטל מצות נטילת ידים או אכילת מצה או הנחת תפילין, בגלל קדושתם וכו', האם זה יתקבל על הדעת, ודאי שלא, לכן כתבתי שאני הקטן אינני מבין נימוק זה. אין בכל הענין מחלוקת חלילה, ובכלל מחלוקת זו כבר שככה ושקעה מזמן ומי שמעורר אותה הוא רק מי שטוען כנגד הנושאים ונותנים בהלכה בתמימות שענינם מחלוקת, אינני מכיר מי עוד שעוסק במחלוקת נושנה זו. למה אפשר לדון בכל מנהג והלכה אחרת ואי אפשר לדון בזה?

  7. אפשר לדון בכל עניין הלכתי, וזה לגיטימי כמובן, אך יש להבין שדברי הרבי יש להם מקור מוצק בהלכה ובקבלה וכו' ואינם סברות סתם, ולכל מנהג של חב"ד יש מקור, (וכפי שידוע שאפילו מנהג היריקה בעלינו מקורו בט"ז ועוד לפני כן במנהגי המהרי"ל, ולכל מנהג יש טעמים וכבר נכתבו על מנהגי חב"ד ספרים רבים כמו "חקרי מנהגים" להרה"ג אלי' יוחנן גורארי' ) שכן כל אדמור"י חב"ד היו גדולים בהלכה והקפידו מאד על קיום ההלכות במסירות נפש. ובוודאי שאין להשוות שינה בסוכה שיש עליה היתרים רבים מכמה צדדים ומקילים בזה מטעמים שונים (עיי' שו"ע הרב, או"ח סי' תרלט) לתפילין שאין היתר שלא להניחם (ורק לחולי מעיים בתנאים מסוימים אסור להניח וכו') ולא קרב זה אל זה. וכן יש לציין שחסידי חב"ד לא שותים אפילו מים מחוץ לסוכה, והקפידו על כך אף ברוסיה הקרה, ולכן מופרך לומר שלא ישנו בסוכה רק בגלל הקור, כי מסרו נפשם על כל הלכה ובפרט שניתן להתלבש בבגדים חמים ולהדליק תנור בסוכה (כמובא במ"ב) ולסלק את הקור, כך שהטעם העיקרי לאי שינה בסוכה של האדמו"רים ובעקבותיהם החסידים היה כמו שאמר האדמו"ר האמצעי בעניין מקיפים דבינה, אם כי יש עוד טעמים. ויש לציין, שגם היו חסידים שכן ישנו בסוכה גם בדורנו, כהרב מאיר גרוזמן ע"ה ראש ישיבת כפר חב"ד, והרבי אמר להם שימשיכו בכך, ולא ישנו את מנהגם. ויש להאריך עוד בזה, ואכ"מ. והאמת והשלום אהבו. (ועיין במאמר הבא https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://www.alysefer.com/sleepinginsuka/&ved=2ahUKEwjtio-ckOr9AhXH_KQKHR1ICUwQFnoECA4QAQ&usg=AOvVaw3sEi6aVHQhV0GjSrTsOu_c)

  8. אני מבקש מכולם להריגע הרב נשאל הלכה למעשה על פי דעתו האם יש חיוב לישון בסוכה ולכן ענה לשואל כי ודאי שיש חיוב ,
    זה שיש דעות נוספות כדוגמאת הרבי, אין זה אומר שצריך להזיכרם או להתווכח עליהם
    כשם שאם לדוגמא המ"א או הט"ז יחלקו על דברי המחבר
    והרב כאן יפסוק כדברי המחבר אין דברי המג"א או ט"ז יהוו עליו פירכא ואין מקום להתרעם עליו!
    לגופו של עניין ודאי שגם הרבי אחז שצריך לישון בסוכה ורק כתב להצדיק את מנהג החסידים
    כפי שמוזכר בהתוועדויות של חג הסוכות, שמחת תורה ושבת בראשית של שנת תש"ל, שבה האריך הרבי בביאור מנהג זה וביאורו. ובקשר לזה הדגיש הרבי בהתוועדות של שבת בראשית, שאין בדבריו משום הוראה שלא לישן בסוכה, "אדרבה הרוצה לישון – שיישן 'ושכבת וערבה שנתך'… ושאף אחד לא יפריעו", ודבריו הם רק לבאר את המנהג הקיים וביאורו של האדמו"ר האמצעי בענין (מקור-חבדפדיה)
    לכן מי שלא מצטער מדברי האדמור האמצעי ודאי שאף לפי הרבי צריך לישון בסוכה!!
    (הרבי אמר שמי שמעורר מ-ח-ל-ו-ק-ת על נוהג חב"ד זה רק כדי להפיץ שנאה! אבל מי שסובר אחרת מחב"ד זה לא אומר שהוא מעורר שנאה ולכן אחזור על דברי הרב כאן: " לומר שמי שסובר שיש חובה לישון בסוכה הוא מעורר הדבר רק כדי להפיץ שנאה, זה לא נאה." ואסיף כי לדעתי הוא הרבה יותר גרוע מ"לא נאה")
    (אז קודם כל תלמד את דברי רבך ואחרי זה תקרא לעצמך "חסיד של אמת")

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל