לתרומות לחץ כאן

עלייה לרגל והקבלת פני רבו בזמן הזה

שאלה:

מועדים לשמחה,
1. הקבלת פני רבו – האם מצווה זו היא חובה? מה עושים במידה ואין לנו רב קבוע?
2. עליה לרגל – גם לגבי עניין זה, האם חובה בימינו לעלות לכותל בחול המועד?
תודה רבה!

תשובה:

 
 

דין הקבלת פני רבו נוהג גם בזמנינו כמבואר ברמב"ם תלמוד תורה פרק ה הלכה ז-ט, אלא שלדבריו שם מדובר ברבו המובהק דוקא. ויש אומרים שדין זה קיים רק כשבלאו הכי רוצה ללכת ללמוד ממנו תורה, ראה שו"ת נודע ביהודה תנינא סי' צד. על כל פנים אם אין רב אז אין…

יש נדון רחב אם בזמן הזה קיים הענין של עלייה לרגל, כשאין לנו מקדש וקרבנות, שכן כבר בדברי הר"ן ריש תענית מבואר שהיו נוהגים גם אחר החורבן לעלות לירושלים במועדים, וכן נקט בפשיטת בתשב"ץ ח"ג סי' רא, ומכאן למד שקדושת ירושלים לא בטלה מחמת חורבנה. וידועים דברי הנודע ביהודה או"ח סי' צד שאין חובה כזו, אמנם במהרי"ץ חיות בקונטרס המיוחד שלו בענין זה הביא שנהגו לעלות גם אחר החורבן, וראה בשדי חמד אסיפת דינים תחילת מערכת ארץ ישראל שהביא מקורות רבים לענין העלייה לרגל בזמן הזה, סבי זקני הגרע"י שלזינגר זצוק"ל כתב שעיקר הענין בזמנינו הוא לראות את מקום ריצפת העזרה, ולכן רבים עולים לגג ישיבת אש התורה או בית כנסת החורבה ומקומות אחרים, לראות את המקום עצמו, אמנם המנהג הרווח שלא לחוש לכך, ושעיקר הענין הוא הקבלת פני השכינה שלזה די בעצם הביקור בכותל המערבי, וראה עוד חתם סופר על התורה פ' אמור שהפליג בגודל הענין לעלות לרגל בזמן הזה, והתרעם על ההולכים לדור בצפת שמפסידים מעצמם מצוה זו.

ומכל מקום ברור שהמצוה עשה של עליה לרגל אינה נוהגת בזמנינו שאין בית, אלא הוא משום הקבלת פני השכינה ומנהג ותיק שנוהג מזמן החורבן ועד ימינו. טעם מחודש כתב בכפתור ופרח פרק ו', שהוא משום עגמת נפש, שיזכרו כיצד היתה צריכה ירושלים להראות במועדים ויתפללו לגאולה.

מקורות:

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. כך כתב, וכנראה בשביל תפילה מעומק הלב דוקא בזמן שאנשים רואים בעיני רוחם איך היה אמור החג להראות בזמן הבית, שווה להפר את קדושת המועד.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל