שאלה:
אדם שמצא בשבת עצמה בתוך מכנסי השבת מוקצה מכל סוג שהוא- המכנסיים עצמם הופכות להיות מוקצה אוטומטית וזה כאילו שאמר דברים שבקדושה בלי מכנסיים ולא יצא ידי חובה לפחות בדברים החמורים יותר כמו קריאת שמע ותפילת העמידה- תפילת שמונה עשרה של שבת?
יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בזה?
תשובה:
בענין זה נחלקו הדעות: באבן העוזר בסי' רסו כתב שאין חובה לנערו מכיס, כיון שאינו מטלטלו בידים והוא נחשב כטלטול מן הצד, ואין בזה בעיה של בסיס לדבר האסור כיון שהוא נשכח שם בטעות. אולם הגר"א בביאורו לשו"ע שם נקט שיש חובה לנערו, אך גם לדעתו מותר ללכת ולנערו במקום המשתמר שלא יגנב. וראוי להחמיר כדבריו.
במקרה שהניח את החפץ בכיס מדעת והוא נעשה בסיס לדבר האסור, יש להבדיל בין כיס העשוי כמו שקית, כמו שמצוי במכנסים, שבאופן זה רק הכיס הוא בסיס וממילא מותר עדיין ללכת עם הבגד והכל נחשב כטילטול מן הצד וכדלעיל, לבין כיס התפור בבגד עצמו, כמו כיס של חולצה, שהבגד כולו נעשה באופן זה כבסיס לדבר האסור ויש למהר ולהסירו בבית. ראה משנה ברורה סי' שי ס"ק כט, ל.
את הקשר לתפילות לא הבנתי, למה שלא יצא ידי חובת תפילה?