לישב בסוכה אף כשמכוסה?

שאלה:

שלום לכבוד הרב שליט"א

ש"ס ופוסקים שכשיורד גשם שיש להיכנס הביתה ומישישב אף שפסקו גשמים אין צורך לצאת עד שיסיים הסעודה.

ויש הרוצים להחמיר עד כדי כך שפורסים כיסוי על הסוכה כשירד גשם ורוצים רק לאכול שם כאילו יש דין חדש או איזה שהוא חיוב לאכול שם כשמכוסה. ואומרים שיש בזה כאילו אהבת המצווה .

ולפע"ד זה טעות ונראה כבעל תוסיף, שהרי כיון דפקו חיוב לישב בסוכה מפני הגשמים אז אין שום מצוה מקיימת כשיושבים שם יותר מכשיושבים בבית ואף שמובן לומר מפני אהבת סוכה מ"מ כיון שלענין מצוה אינו נקרא סוכה המאפשרת לקיים מצוה אין לחוש לזה לטרוח אנשים לעשות כרצונם אדרבה נראה כבעל תוסיף שהרי התורה לגמרי פתרו מלשבת שם, ואם ירצה רשות אבל מי שאינו יושב שם אינו פחות "חרדי" או דתי ממנו.

אשמח לקבל חוות דעת המורים

ברכה הצלחה גדולה ושלום

תשובה:

ברור שאם יש כיסוי על הסוכה והיא פסולה זה כמו לשבת בבית. אם זה עושה חגיגי לאדם זה בסדר ואין בזה בל תוסיף, אבל ודאי אין כל מצוה לשבת בסוכה כזו.

מועדים לשמחה.

מקורות:

זה משנה מפורשת שלא מועיל וכן נפסק להלכה.

משנה מסכת סוכה פרק א משנה ג: פירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר או שפירס על גבי הקינוף פסולה אבל פורס הוא על גבי נקליטי המטה:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרכט, סעיף יט:  פירס עליה סדין מפני החמה, או תחתיה מפני הנשר, כלומר שלא יהיו עלין וקסמין נושרים על שלחנו, פסולה; אבל אם לא פירס אלא לנאותה, כשרה והוא שיהא בתוך ד' לסכך; וי"א שסוכה שהיא מסוככת כהלכתה וירא שמא ייבש הסכך או ישרו העלין ותהיה חמתה מרובה מצלתה, ופירס עליה סדין שלא תתייבש, או תחתיה שלא ישרו העלין, כיון שהסדין גורם שעל ידו צלתה מרובה מחמתה, פסולה; אבל אם לא כיון בפריסת הסדין אלא להגין מפני החמה והעלין, או לנאותה, כשרה ובלבד שיהא בתוך ארבע לסכך; ומיהו לכתחלה לא יעשה אלא א"כ הוא ניכר לכל שמכוין כדי להגין או שהוא שרוי במים, שאז ניכר לכל שאינו שוטחו שם אלא לייבש.