שאלה:
רבים מהפוסקים האוסרים הכנסת עוגב לבית הכנסת, אסרו זאת לא רק מחוקות הרפורמים וכו', אלא גם מצד מורא מקדש.
הנה למשל בצל החכמה: חוץ מזה לא ידענא היתר לקבוע כלי שיר בביהכנ"ס בשביל שמחת חתן או שאר כל שמחות של מצוה. כי ביהכנ"ס בית ה' הוא מיוחד לתורה, לתפלה, לשבח והודי' ולהשתפכות הנפש לפני אדון כל ית"ש, ואין להשתמש בו לצורך דברים אחרים. ואף דמבואר בשו"ע (או"ח סי' קנ"א סעי' ד') שמותר לאכול ולישן בביהכנ"ס אפי' לצורך מצוה אחרת שאינה צורך ביהכנ"ס ממש, מ"מ הרי מבואר במג"א (שם סק"ה) דהיינו דוקא סעודה קטנה כגון פת וקטניות אבל סעודה גדולה לא, עיי' במחצהש"ק שם. מבואר דגם בדליכא חששא דשיכרות אסור בסעודה גדולה. וכן מוכח גם ממש"כ בפרמ"ג (שם), דביש בה שכרות אפי' בביהמד"ר ואפי' לסעודת יתום ויתומה או לסיום מסכת אסור ע"ש. ועיי' מג"א (שם סקי"ד) דלאכילה ושתי' אפי' תנאי דמעיקרא בשעת הבנין לא מהני להתיר, דהוי תנאי לקלות ראש. ועיי' בס' שבילי דוד (או"ח סי' קנ"א אות א') דמש"כ בשו"ע (שם) ביהכנ"ס אסור בו שחוק והיתול, היינו כגון לשמחת נשואין דאל"כ גם בלא ביהכנ"ס אסור בו שחוק והיתול. – ועיי' שו"ת דברי חיים (ח"ב חחו"מ סי' ל"ב) דמה שמקילים בבתי מדרשים של צדיקים בכמה דברים כגון סעודת נשואין וכה"ג היינו, לפי שמעיקרא לא בנו בית מדרשם רק לשם בית ועד לת"ח להקהל יחד ולשמוח באהבה בכל המצטרך לשמחת מצוה וכה"ג, אבל נבנה לשם ביהכנ"ס או ביהמד"ר אפילו תנאי לא מהני לדברים כאלה ע"ש בד"ק. עכ"ל. וכן בעוד רבים מהפוסקים.
אם כך, איך מותר לעשות חגיגות לזכר שמחת בית השואבה עם כלי נגינה בבתי כנסיות?
תשובה:
שמחת בית השואבה היא מעצם ענין הבית הכנסת, וזכר למקדש, ואינה כשמחת חתן וכדומה.
חג שמח.
