שאלה:
שלום לכבוד הרבנים שליט"א
ראשית ,אני מתנצל מאוד מאוד על השאלה ועל האריכות,אנא ,הבינו אותי.
אני בן 27 נשוי פלוס ילדה ב"ה (מקווים לעוד בע"ה)
ואני סובל מכפיתיות ברמה מאוד גבוהה,כפיתיות שמביאה אותי למצב שאני רוצה לזרוק הכל ,לחיות כחילוני רק להשתחרר ! אבל הנשמה לא רוצה.
לפני כ4 שנים נדרתי נדר של סייג[עוד לא הייתי עם OCD] והתבלבלתי בו נוראות ,מחשבתי הייתה על פרק יום אחד ושכחתי לציין זאת ,רק בסיום הנדר נזכרתי,נכנסתי לחרדות כי בוודאי לא יכולתי לעמוד , וגם פחדתי מעוד כמה סיבות שאין כ"כ נפקא מינא ,כי ה' שלח לי מלאך מהעיר נתיבות ,תלמיד חכם ענק שעונה לכולם והרגיע אותי ,והתרנו את הנדר ושלום על ישראל.
[כמובן שהיו לי חרדות נוראות האם תופס או לא וכו' וכו' אבל כל פעם הרב הרגיע אותי]
ב"ה לאחר מכן תקופה של כמה חודשים מצוינת ,וסגרתי וורט,בשעה טובה
כחודש לפני החתונה ,התחילו לצוץ לי מחשבות כפייה על קנסות ,במחשבה ,שהכניסו אותי למתחים ,לא רוצה לעבוד את ה' ככה ,ממש לא !
מחשבות שלא מפסיקות ממני ,לא זזות , קנסות וליקוי עצמי נורא !על כל מיני דברים ועבירות וכו' וכו'
וכל פעם אני מטריד את הרב הנ"ל ,והוא אומר לי " דברים בטלים הכל טוב "
והציע לי למסור מודעה שלא יחול נדר עד שאוציא בשפתיים ולא יכול כלל במחשבה כלל ועיקר ", מסרתי את אותה מודעה למעלה מ10 פעם ,בגלל ה"שמא" "חיישינן" " אולי "
אמרו לי לטפל לפני החתונה מבלי ידיעת המשודכת כי זה טפיל ,אומנם הרגתי צביעות מסוימת ,למה לא לספר ? לכן מאחר והיה טיפה יותר מחודש לחתונה ,אמרתי לעצמי ,בסדר יעבור ,החתונה תשכיח את הכל..
וגם אחרי החתונה המחשבות טורדות אותי ללא הרף !
אומנם ביני לבין אשתי הכל היה בסדר וידעתי לבלוע את ההרגשה הרעה ..אבל עדיין.
לאחר כמה שבועות ,סיפרתי לאשתי על המקרה שיש לי ,והייתי איתי ואמרה לי לך לטפל ,הכל בסדר.
והנה היא עברה בהריון ניתוח אפנדציט ,והלחיץ אותי ,לכן דאגתי תמיד שהבית יהיה מסודר ,ומרוב לחץ ששכחתי איפה שמתי דברים, ואפילו שמתי בטעות עגבניה במקפיא.
אשתי קצת חשדה ,סיפרה לחברות.. מדריכת כלות ועוד וגם סיפרה לה את הבעיה שיש לי.
והמדריכה ה"חכמה" הפנתה אותה לרב..
והרב אמר {לטענת אשתי} לטפל ,ואם לא רוצה לטפל ,אז לזרוק אותי לכל הרוחות [אני אמרתי שאני מוכן לטפל , אבל לא על עגבניה במקפיא ,הייתי בלחץ בגלל ההריון .]
ולטענת אשתי , הרב התקשר אלייה שוב ,ואמר לה " אני מכיר אנשים כאלה ,הוא לא יצא מזה בחיים,שכחי מה אמרתי לך ,טיפול לא יעזור , הוא יקח כדורים וילך לאיבוד ,עשו לך עוול " וכו' וכו' ,תתגרשי מהר ואל תספרי מי אני " בלי להכיר אותי בכלל ,ובלי לשמוע את הצד שלי כלל ! ואדרבה , פסיכולוג ופסיכאטר שמעו את המקרה שלי ואמרו שוודאי אפשר לצאת מזה .
ממתי רב נהיה רופא ?
לא אטריד אתכם מה קרה , שאימי התערבה וכו' וכו' ורבנים ועוד וברוך ה' לא התגרשנו והכל בסדר גמור ,ונולדה לנו בת מקסימה ובע"ה יהיו עוד.זה לא נידון השאלה
הנידון ,שבאמת המצב מחמיר מאוד
מקנסות על צדקה קשות מאוד {אדרבה שבאה לי המחשבה על קנס, הייתי עושה עבירות במזיד רח"ל כדי להוכיח ,הנה! עשיתי עבירה ושקל לא אתן !}
ולאחר מכן באו לי מחשבות על נזירות {יש לציין שהכל מחשבה והרהור ולא הוצאה בפה} וכפיתיות על נזירות שמשון,וגם קנסות קשים ..
וכאן זה גמר אותי ! כי כביכול אין התרה על הנזירות הנ"ל{למרות שיש כמה שיטות שאפשר להתיר כמש"כ בשו"ת המבי"ט שע"י פתח אפשר וכו',(תראה כמה למדתי את הנושא מתוך לחץ שאני בקיא בזה..)
וכמובן ,להטריד את הרב הנ"ל בשאלות.. והרב שוב אומר שהכל בסדר..והמחשבות שלי בטלות ,ובכלל, נזירות לא חלה במחשבה כלל ועיקר אבל חוזרים ל.."אולי ,שמא.."
ולאחר מכן התחיל לי עוד מחשבות כפייתיות על נידוי וחרם .. אם תעשה כך או כך .. ואז ,לך תפתח אוצר החכמה ותראה האם זה חל או לא {למרות שוודאי לא התכוונתי לנדות את עצמי חלילה אפילו במחשבה..פשוט בגלל זה צץ לי אז נכנסתי לחרדות]
והנה ,בשו"ת נודע ביהודה משמע שחל ,אמנם החתם סופר כתב עליו "ישתקע הדבר ולא יאמר .. " ופתאום החתם סופר בין רגע נהיה אהוב עליי..
בפרט שראיתי מפורש בשו"ת התשבץ' שכתב להדיא שבשביל שיאסר על אדם משהו בחרם צריך להוציא בשפתיים ולא חל במחשבה"ובכלל שמחתי..
ובכלל שמחתי שמצאתי באוצר החכמה שאיזה שו"ת אחד כותב שגם לנודע ביהודה לא חל .. ובכלל אני בעננים.. אבל..OCD ואין מילה אחרת.
וב"ה השתחרנו גם מזה.. וכמובן מטריד מטריד.יש ימים שאני מתמודד.יש ימים שאני גמור .וככה החיים שלי מנוהלים.
והנה לאחר מכן ,למדנו בתורה שיש דבר כזה שנקרא "הקדש" ו"חרם " לכהנים או לביהמק",וכמובן מחשבות כפיתיות !! ולהלחם עם עצמי ולהלחם ולהלחם .. ולהלחם.. ,ולאן הולכים ? אוצר החכמה ! אולם לא מצאנו שם שום דבר ,רק מצאנו בגמרא מתיבת"א בשם החזון יחזקאל ,שערכין וחרמין לא חלין במחשבה כלל.. אולם עדיין.OCD ! לך תסביר למוח..
וכך חיי נראין ,מילד עם שמחת חיים ,בעל תשובה שבסך הכל רוצה להיות בן תורה ובעל טוב .. נהיה כפייתי .שונא את הדת .. אבל לא רוצה לעזוב, כי זה האמת .לאיפה אלך ? לטינופת בחוץ ? לשקר ?
נמצא אני עומד ותלוי ונקרע.
יש לציין ,שבין הדברים הכי חשובים לי בחיים.זה הספרי קודש שלי.. יש לי הרבה כאלה כי אני אוהב ללמוד ,בעיקר הלכה. אין לי כבר מקום בבית.
לכן מאחר וזה חשוב לי.בעיקר עליהם יש לי כפיתיות.. מחשבות רעות להחרים אותם,לתת ,לזרוק.. ואני נלחם עם עצמי יום ולילה ,למה שאתן ? הרבה מהכסף שחסכתי הלך עליהם ! למה ? כמובן שיש עוד ועוד כפיתיות.
והנה עכשיו ,עוד סוגייה חדשה בחיים שלי..
קניין חצר- אני שוכר בית בדימונה ,והמחשבה לא מפסיקה להטריד אותי ,שכביכול לתת לבעל הבית את הספרים חס ושלום .וגם מחשבה כפיתיית על שאר רהיטים .. ואז אני נלחם ונלחם ונלחם והמחשבה אומרת " הנה אולי בעל הבית זכה מדין קניין חצר ,לא.. אבל רגע אני שוכר אותה אולי אין לו קניין חצר הרי שכירות ליום כממכר דמי כמבואר בגמרא דמציעא.. ,ובכלל זה סתירה בדעת מרן בסימן שי"ג לסימן ר'..וכן ראיתי את הקצות.. והגר"א (סק"ה) וראיתי ערוך השולחן המתוק שחילק בטוטו"ד בין זבל שבחצר , לבין שאר הבית .. [והקשתי ,הרי קניין חצר קונה בחצר המשתמרת לדעת בעלים או שהבעלים נמצא שם , ובעל הבית לא נמצא ,וגם היא לא משתמרת לדעתו הרי השוכר שם ואדרבה ,חוקית הוא לא יכול להכנס מתי שבא לו לבית בלי אישור מהשוכר ! ,וכן ראיתי שהקשה שם הערוך השולחן והביא שני תירוצים.. אבל זה הנידון בכלל.. כי בכלל לא התכוונתי ולא מתכוון להקנות שום דבר.. אני .. חולה !}
והנה עוד מחשבה כפייתית של קנס.. כלומר אם תעשה כך או כך אז כביכול בעל הבית זוכה בספרים או בחפצים שלך .. ואז אני נכנס ללחץ .. מצד אחד לא התכוונתי כלל.מצד שני..OCD !
אז .. לפעמים אני עושה במזיד עבירה או חטא ואומר {הנה ! חטאתי.. ובעל הבית לא מקבל אפילו לא גרגיר של אורז !}
ולפעמים סתם נמנע מפחד שווא .. ואז המחשבה אומרת .. אהה למה נמנעת כי את מפחד ..ואז שוב נכנס ללחץ ואומר "אולי הלחץ זה מחייב אותי ובאמת התכוונתי להקנות ? אבל לא התכוונתי !! ועוד עוד ועוד..רח"ל. אני לא מאחל לאף אחד את זה..אף אחד
ועכשיו יש לי כפייתיות בתפילה!
הרי יש מחלוקת האם מצוות צריכות כוונה או לא ?
אמנם הר"ן ,רשב"א ועוד כותבים .. שגם למאן דאמר מצוות א"צ כוונה ,אם מכוון להדיא לא לצאת .. אז לא יוצא.
מה אומרת לי המחשבה לפני התפילה או ברה"מ או ק"ש .. " לא לצאת לא לצאת ..ואני נלחם.. כן לצאת כן לצאת ! ואז מה קורה ?חוזר על מילים ,ברכות..מפסיק באמצע התפילה..הרסתי מעצבים למעלה מ20 סידורים. רח"ל.. לצערתי קיללתי את שם ה' !עשרות פעמים כי כביכול הוא לא עוזר לי.. רח"ל..,המצב הרוחני התדרדר ,נכנסתי לסרטי תועבה מאחורי הגב של אשתי.ואני בקושי לומד ! שיוצא לי להתפלל בציבור מחמת כבוד ,כגון אצל חמי ,אני מתפלל המון זמן ..כל ברכה סיוט !! כל תפילה סיוט..
א. בגלל הלחץ לצאת ידי חובת תפילה
ב. בגלל המחשבות הכפייתיות והרעות האלה על קניין חצר או חרם אם לא אתפלל .. כמובן שלא התכוונתי כלל ועיקר ולא משנה מה ,לא מקנה ולא מחרים !
ואז בכלל כל עבודת ה' נעשית שנואה עליי !איזה שבועות נורא עברתי ! איזה ר"ה סיוט עברתי ! איזה כיפור !!!! רח"ל רח"ל !!!
אני רוצה את ה'.אני רוצה להיות בריא.כבר לא נעים לי מהרב שעוזר לי.אני משגע אותו !
כל מיני מחשבות על היגוי נכון של ח' ע' אות ר' .. שאני מתפלל בלחש לפעמים אותיות דומות אחת לשנייה ,ואז אני בלחץ ..ואז כפיתיות ואז קניין חצר ואז חרם ואז קנס.. אוי ואבוי !! אז בוא נחזור על התפילה !! ברכת המזון סיוט .. מחשבות " אתה לא יוצא אתה לא יוצא ! ואז.. "ואיי כיוונתי לא לצאת.. בוא נחזור שוב על הברכה.."
וגם כל מיני תנאים כפייתים שבאים לי בראש .. " אם אתה לא עושה כך אתה לא יוצא ידי חובה .. אם לא הגית נכון אתה לא יוצא.."ואז אני נלחם ! "כן יוצא ידי חובה !!" ואז .. מ ל ח מ ה ..
וכך החיים שלי מנוהלים.. הרוב אני מתפלל יחיד כדי לצעוק את התפילה .. וגם לא נעים לי שהציבור מסתכל ואומר "למה תפילה שלו חצי שעה "
ה"ה לעניין ברכת אבות שהיא לעיכובא לדעת מרן ז"ל ריש סימן קא..
נתקע לכוון ולכוון כל מילה חיישינן..
והכי מצחיק ,שכל מה שכתבתי נקרא "תמצית "
די , אני רוצה לחיות , אני רוצה להנות..יש לציין שאני כן מטופל בכדורים "סרוקסט.. אבל לצערי אני לא משקיע .. אודה על האמת ובלי נדר אשתדל לעמוד בזה מדין "ונשמרתם "
כתבתי את הבעיה בגוגל ,וראיתי שהאתר הקדוש הזה עוזר ,רציתי בסך הכל לשאול ..איך אני מתחיל לחיות .. אני אבא לילדה ורוצה עוד הרבה בע"ה .אני רוצה לגדל את ילדיי בכיף למרות שבחיי היום יום שלי איכשהו אני מסתדר ..
אני מבקש סליחה מעומק הלב ,על ההטרדה ,ועל אורך השאלה..
המצפה לתשועת ה' לחיות חיי תורה בריאים
שי .
תשובה:
שלום וברכה ידידי,
יש לך טעות יסודית בהבנת יחס ההלכה לocd כל הדברים שמצריכים קבלת החלטה, דעה ברורה וגמירות דעת, ככל שקיימת להם נקודת מימשק עם הocd הם כלל לא ברי תוקף. כלומר, גם אם תקום בבוקר, ותאמר אני עכשיו ללא קשר לocd שלי בדעה ברורה והחלטה מושכלת רוצה לנדור נזירות, או להקנות את הרכוש שלי או כל דבר אחר, זה לא חל לא קיים ושום דבר לחלוטין. משום שאין מה לעשות, בכל הנושאים הללו, אין לך דעה מושכלת ובלתי כפויה באופן מוחלט, גם אם תחשוב שכן.
ולכן אני אומר באופן גמור מוחלט ברור וסופי ועל אחריותי המלאה, שגם אם תנדור מהבוקר עד הלילה, תקנה חפצים לכל העולם וכו' וכו', אין לזה שופם תוקף, הכל בטל ומבוטל ואין צורך בשום מודעות ואין שום קשר לשום הלכה הנוגעת לענינים האלו, והכל בטל ומבוטל, זה דבר פשוט ללא כל ספק.
מועדים לשמחה ורפואה שלמה.
תודה רבה למערכת היקרה נ"י
אמנם מה העצה לעשות עם התפילה ?
כל הזמן מחשבות "תכוון לא לצאת .." ואז אני מתאייש ונתקע ולפעמים קשה לי להתחיל מילים .. וגם בלחש ,יש אותיות דומות זו לזו כשלוחשים אותה כמו שם ה'
א-ד-נ-י
לא-ת-ו-ני
הקדוש ,הקתוש
וכל מיני תנאים כאלה שאם תעשה כך או כך אתה לא יוצא ואז עושה תנאי חדש שאני כן יוצא וכן הלאה..
מגיע זמן תפילה אני מרגיש עצבות נוראה..
עלם, להתפלל בנחת איך שיוצא והכל מצויין.
אם יורשה לי נקודה קטנה לשואל היקר.
השואל הזכיר באגב שהוא מטופל בכדורים אבל לא משקיע. למה? חבל…..
אם זה עוזר. תיקח, תחיה חיים מאושרים וטובים. באמת מעומק הלב אני מתחנן אליך, עדיף לך לעמוד על המשמר בלקיחת הכדורים עם העצלות שבדבר, ועם כל האי נעימות לפעמים בטעם שבבליעת הכדור, אבל זה עדיף אלף אלפי מונים בלי סוף מלהשתגע בתפילה או בנדרים ונזירות וקנסות וכו'.
תיקח כדורים. ואם חלילה לא מועיל לבקש מהרופא משהו אחר.
השם נתן מתנה את התרופות, תשתמש.
חג שמח. ותזכה לשמחה כל השנה וכל החיים
במצב כזה כדאי מאוד ללכת לטיפול, קשה לצאת לבד
בס"ד
לשואל היקר,
קראתי את מה שכתבת ,
גם אני סובל מ ocd.
אני אשמח לדעת האם יש שיפור במצבך?
בע"ה יהיה טוב אני מקווה..
עדיין אותו דבר
ה' ישלח לך רפואה שלמה מן השמיים יהונתן
בס"ד
תודה רבה
וכן לאמר, רפואה שלמה בעזרת השם.
השאר תגובה