שאלה:
האם ניתן שהסכך לא יגיע כלל לדפנות אלא יהיה באמצע ומרוחק פחות מג' טפחים בכל הצדדים או שזה ניתן רק בדופן אחת
תשובה:
לבוד מועיל גם בכמה צדדים ולא רק בדופן אחת.
יש בהלכות הללו כמה דינים קצת מורכבים, מתי ניתן לסמוך על לבוד ומתי לא, וכדאי להבין אותם קצת יותר לעומק, אני ממליץ ללמוד את הסימן בערוך השולחן שכותב בבהירות את עיקרי הדברים כדרכו. [מדובר פה על לבוד בדפנות, אבל רואים מה חובה בסוכה ומה ניתן לסמוך על לבוד]
ערוך השולחן אורח חיים סימן תרל:
סעיף טז: י"א דזה שנתבאר דבדפנות שהם זו כנגד זו ופילוש ביניהם דצריך דופן של ז' טפחים והיינו דופן יותר מד' ולהעמידו בפחות מג' זו במעמיד הדפנות במקום פרוץ כמו ברשות הרבים או בבקעה שאין שום דופן כנגדן אבל כשעושה שתי דפנות זו כנגד זו בחצר שיש סביב החצר דופן אף על גב דהוא רחוק הרבה מדפנות אלו מ"מ לעניין זה נחשבת כדופן שלישית לעניין שדי בפס יותר מטפח ולהעמידו בפחות מג' אל אחד הדפנות [ב"י] ויש מי שחולק בזה וס"ל דהכל אחד כיון שהיא רחוקה מדפנות אלו [מג"א סק"ד] ויש להחמיר כדיעה שנייה שכן נראה עיקר אא"כ הם סמוכות לדופן החצר בפחות מג' דאז א"צ כלום:
סעיף יז: ודע דרבותינו בעלי התוס' [ט"ז: ד"ה בפחות] הקשו בזה שנתבאר בסוכה של שתי דפנות זו כנגד זו דצריך פס יותר מד' ולהעמידו בפחות מג' אל אחת הדפנות למה לן פס יותר מד' הא יכול להעמיד פס של שני טפחים סמוך לכותל וירחיק פחות מג' ויעמיד עוד פס של שני טפחים ומעט יותר ויהיה דופן של ז' טפחים ועוד דגם זה א"צ שהרי יכול לעשות פס מן חצי טפח ומשהו ולהעמידו בפחות מג' סמוך לדופן ועוד פס כזה ולהעמידו בפחות מג' מהפס הראשון ויהיה בין הכל ז' טפחים ואין לומר דאתי אוירא דהאי גיסא ואוירא דהאי גיסא ומבטל ליה דהא כל פחות מג' הוי כלבוד ובלבוד לא אמרינן דהאוירים מבטלין העומד דזהו הלכה למשה מסיני:
סעיף יח: ותירצו משום דאמרינן בפ"ק דעירובין [ט"ז:] דכל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה לפיכך צריך דווקא פס ד' ע"ש ואינו מובן דהא אין הלכה כן כמבואר שם [מהרש"א ומהר"ם] אך כוונתם שרוצה לומר הכשר שמועיל לכל [שם] ודוחק לומר כן אלא כוונתם דבסוכה שאין לה רק שתי דפנות שלימות ושלישית טפח או ד' טפחים לכ"ע בעינן מחיצות שלימות ולא מהני קנים פחותים מטפח או מד' טפחים [מג"א] ובוודאי כן הוא דאל"כ ההלכה שנאמרה שלישית טפח למה לן טפח הא יכול להעמיד קנים של משהויין שנים בפחות מג' אלא וודאי כך נאמרה ההלכה דדווקא טפח וה"נ דווקא ד' טפחים ואין זה מן התימה שהרי גם צורת הפתח לא הותרה בסוכה רק בדופן שלישית ולא בכל הדפנות אף על גב דבשבת וכלאים הותרה בכל הדפנות כמ"ש בסעיף י' וה"נ כן הוא וע' בסעיף כ':
סעיף יט: לעניין פרוץ מרובה על העומד קילא סוכה משבת דבשבת אם בכולל המחיצות הוי פרוץ מרובה על העומד ובלא צורתי פתחים בטלו המחיצות כמ"ש בסי' שס"ב ואלו לעניין סוכה אף על פי שיש בהם פתחים ובלא צורתי פתחים והפרוץ מרובה על העומד מ"מ הסוכה כשירה וכך נאמרה הלכה למשה מסיני ובלבד שלא תהא הפתח רוחב יותר מעשר אמות אא"כ יש לזה צורת הפתח כמו בשבת דע"י צורת הפתח מותר אפילו ביותר מעשר ולהרמב"ם אינו מועיל גם צורת הפתח ביותר מעשר אא"כ עומד מרובה על הפרוץ וכבר בארנו זה בסי' שס"ב סעיף כ"ט ושרוב הפוסקים חולקים עליו ע"ש והסכימו הפוסקים דבזה שבסוכה הותרה פרוץ מרובה על העומד זהו בכולל אבל בשני הדפנות בלבד צריך שיהיה בהם עומד מרובה על הפרוץ [מ"מ וב"י וט"ז ומג"א סק"ו] ויש להסתפק אם המשך שתחת הצורת הפתח נחשב כעומד כיון דלגבי שבת וכלאים מחיצה גמורה היא או דילמא כיון דלגבי סוכה לא נחשב כמחיצה בהשני דפנות כמ"ש לא נחשב כסתום וכן נראה עיקר:
סעיף כ: אף כשהותרו פתחים בשני הדפנות גם בלא צורת הפתח מ"מ לא יעשו הפתחים בשני הקרנות אלא באחד מהם משום דבעינן שני דפנות מחוברות זה אל זה כמו שנתבאר ואף על פי שבלתי המחיצות עצמם לא הותרה פרוץ מרובה על העומד מ"מ בקנה קנה פחות מג' מותר דלבוד הוה כמחובר [ט"ז סק"ו] אך לפי מ"ש בסעיף י"ח לא מהני זה רק כשיש ד' מחיצות ולא בשתים כהלכתן ושלישית טפח ולא משמע כן מרש"י [ז'. ד"ה דופן ע"ש] ומ"מ אין זה סתירה לסעיף י"ח דמ"מ טפח או ד' טפחים מחיצה וודאי צריך ובהם בלבד לא מהני ע"י לבוד דכך נאמרה ההלכה שצריך מחיצה טפח או ד' אבל זולת זה מועיל לבוד:
