לתרומות לחץ כאן

קויישיקלאך

שאלה:

שנים אחרונות לא השתמשתי בקושיילאך משני סיבות. אני אוהב להחזיק את כל שלושת המינים שיגעו לי ביד ולא רק במחזיק שלהם וגם בגלל שכשמכניסים את ההדסים מאוד קשה שלא יתלשו עלים. רציתי לשאול האם זה סיבה נכונה? האם זה לא יותר מהודר עם הקויישלאך? כיוון שרוב העולם הרי כן משתמשים בהם אז כנראה שסברתי דחוקה

תשובה:

אני לא משתמש בזה משום שאני מרגיש שכאשר אני דוחף את ההדסים והערבות פנימה עלים נתלשים… כל אחד עושה מה שהוא אוהב, אין בזה ענין של הידור מצוה.

חג שמח

מקורות:

בנין חיוב איגוד הלולב והאופן שעושים אותו, עי' שולחן ערוך אורח חיים הלכות לולב סימן תרנא: מצות ד' מינים שיטול כל אחד לולב אחד וב' ערבות וג' הדסים ( ובמקום הדחק דליכא הדס כשר, סגי ליה בחד דלא קטום) (ב"י סי' תרמ"ו בשם א"ח); ומצוה לאגדם בקשר גמור, דהיינו ב' קשרים זה על זה, משום נוי; ויכול לאגדם במין אחר, ואם נשרו מהעלין בתוך האגודה בענין שמפסיק, אין לחוש (דמין במינו אינו חוצץ; אבל שלא במינו, חוצץ; על כן יזהר ליקח החוט שרגיל להיות סביב ההדס) (מהרי"ל); ואם לא אגדו מבעוד יום, או שהותר אגודו, אי אפשר לאגדו בי"ט בקשר גמור, אלא אוגדו בעניבה. הגה: יש מי שכתבו לעשות הקשר בדרך אחר, שכורכין סביבות ג' מינים אלו ותוחבין ראש הכרך תוך העגול הכרוך ( טור), וכן נוהגין. ויש לקשור ההדס גבוה יותר מן הערבה (מהרי"ו), וישפיל ההדס והערבה תוך אגוד הלולב, כדי שיטול כל ג' מינים בידו בשעת ברכה (מהרי"ל). ויש שכתבו לעשות בלולב ג' קשרים, וכן נוהגין (מרדכי פרק לולב הגזול).

וכתב המשנה ברורה סימן תרנא ס"ק ח: בקשר גמור – ולא בעניבה דאין זה קשר הנאסר בשבת ויו"ט ולא מקרי אגד ועיין בתשובת אגורה באהלך שמצדד דמה שנוהגין העולם שלא לעשות קשר אלא עושין מן עלי לולב כמין בית יד ותוחבין הלולב בו ג"ז בכלל קשר ע"ש:

ועי בזה עוד בפסקי תשובות אורח חיים סימן תרנא: ב. איגוד הלולב ומיניו ע"י סלסלאות וטבעות. שם: ומצוה לאגדם בקשר גמור דהיינו ב' קשרים זה על גב זה משום נוי. ובמ"ב (סק"ח) בשם תשובת אגורה באהלך שנוהגים העולם שאין עושין קשר אלא עושים מעלי הלולב כמין בית יד ותוחבין הלולב בו, ג"ז בכלל קשר הוא. והוא הסלסלאות (קוישיקלעך) הנפוץ מאד בדורות האחרונים. אך להוי ידוע כי החת"ס (בחידושיו עמ"ס סוכה ל"ו. ד"ה במינו[1]) והבכורי יעקב (סק"ז וסק"ח) חולקים על קביעת ה'אגורה באהלך', וסוברים שאיגוד הלולב צריך להיות ע"י קשר על גבי קשר דווקא, באופן הנאסר לעשות זאת בשבת ויו"ט, כי כך קבעו לנו חז"ל שזה נוי והדר ללולב ומיניו, ואף שלמראה עינינו הסלסלאות והטבעות נוי הם ללולב, מ"מ אין לנו אלא מה שהתורה מיפה עלינו ולא מה שלמראה עינינו נראה יופי, ולכן צריך איגוד קשר ע"ג קשר דווקא וזה הוא נויה. ולדבריהם גם מה שנפוץ לכרוך על גבי הסלסלאות טבעת אין יוצאים ידי חובת 'איגוד הלולב', כי כריכת הטבעת ע"י תחיבת קצה העלה לתוך לולאה אין בו איסור לעשותו בשבת ויו"ט, וצריך לעשות קשר על גבי קשר דווקא. ועוד מבואר בדבריהם שיש לעשות קשר זה בחוזק ומהודק שפיר, באופן שלא יוכל להוציא ולהכניס ההדס והערבה בלי התרת הקשר, דאל"כ לאו קשר הוא, ולכן ביום טוב לא יוכל להחליף הערבות כיון שאסור להתיר הקשר. ונכון לחשוש לדבריהם כדי לצאת אליבא דכו"ע, ולפי"ז יש לעשות איגוד הלולב בעיו"ט דווקא כי ביום טוב אסור לעשות קשרים, אך רבים נוהגים לאגוד רק ע"י טבעות ובלי קשרים ויש להם על מי לסמוך כי כן נהג הפמ"ג.

[1] חתם סופר מסכת סוכה דף לו עמוד ב

במינו היה אוגדי' אותו למטה. אי ס"ל לר"מ לולב אין צריך אגד והי' אוגדי' אותו למטה משום זה אלי ואנוהו אף על גב דהי' מייפים אותו בגמוניות של זהב למעלה מ"מ אין זה ואנוהו אלא מה שהתורה מייפה עלינו ולא מה שאנו ממציאי' יפויים והדורי' ע"כ עיקר ואנוהו לאגדו במינו ממש ולעשותו ב' קשרים זע"ז ולא כמו שנוהגים לעשות כמין טבעות של עלי לולב יפה ומהודר ומכניסים בו ההדסים הערבות שזה אינו ואנוהו שאמרה תורה אלא קשר ע"ג קשר או כעלה של ירק אך אח"כ יכול לייפותו משום חבוב מצוה ביפויים אחרי' כמו שציפו קרני שור של שלמי בכורים בזהב משום חבוב מצוה ה"נ אחר שאגדוהו למטה במינו שזהו ואנוהו של תורה חזרו ואגדו בגמוניות של זהב משום חבוב מצוה:

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל