שאלה:
בס"ד
האם ראוי לתת לקטן לעלות לקרוא בפרשת וזאת הברכה ביום שמחת תורה שהרי הוא לא קורא את כל הקריאה כולה של חובת היום שאז יש בדבר משום כבוד הציבור אלא רק עליה מתוך כלל העליות?
תשובה:
בפעם הראשונה שקוראים אין להעלות קטן, אבל לאחר שסיימו ושוב קוראים כדי להעלות את כולם, נהגו שגם הקטנים שיודעים לקרוא היטב עולים לתורה.
חג שמח.
מדוע לא בפעם הראשונה שקוראים, משום כבוד הציבור?
כן, מה ההבדל משבת רגילה?
בשמחת תורה וזאת הברכה היא עליה אחת מתוך עוד עליות ולא פרשה אחת שלמה שמכילה את כל 7 העליות כמו בשבת רגילה. אולי פה אין בעיה של כבוד הציבור במקרה הנ"ל? אולי ניתן לדון את המקרה כמו עליה בפני עצמה ולא כקטן שמוציא ידי חובה את הציבור בכל הפרשה שאז יש בעיה של כבוד הציבור?
תמיד מדובר שהקטן עולה לאחד משבעת הקרואים, ולא דוקא כשקורא את כל הפרשה, לא הבנתי את דבריך.
אצל הספרדים מעלים קטן מגיל 6 שיודע למי מברכים ומקנח עצמו היטב ובקיא בהלכות של קריאת התורה ברמה הנדרשת.
לעומת זאת להיות בעל קורא לא התירו אלא רק בשעת הדחק משום כבוד הציבור למרות שעיקר הדין מתיר משום שחובת בעל קורא להשמיע לציבור ולא להוציא ידי חובה (חוץ מעמלק ופרה).
במקרה זה אנו מעלים קטן לקרוא בתורה בפרשת וזאת הברכה כעולה מבין יתר העולים לחובת היום ולא נראה שיש פגם בכבוד הציבור כמו משמש כבעל קורא לכל הפרשה כולה.
אם לא יקרא כלום עשו כמנהגכם, אבל אם הוא קורא, תעלו אותו בסבב השני… מה שאתם עושים בכל שבת.
מחילה , לא הבנתי. אפשר להעלות אותו לכל פרשת זאת הברכה בשמחת תורה כעולה מבין יתר העולים כמנהג הספרדים (כמו בשבת שמעלים קטן לעולה מבין השבע עולים) או שקיים פה כבוד הציבור ודומה לבעל קורא שקורא את כל הפרשה כולה לציבור ?
בסבב הראשון של הקריאה אינני רואה שום הבדל בין שמחת תורה לכל שבת, מה שמקילים בכל שבת אפשר להקל בשמחת תורה ומה שמחמירים יש להחמיר. ולמעשה יום טוב מן הסתם חמור יותר, ודינו כחול שאין מעלים אותו לשלישי, למעשה שלא יעלה אלא מפטיר או בסבב שני במקומות שקוראים כמה פעמים.
תודה, הקו המנחה ברור לי כעת ואנהג לפיו.
נהניתי מהשיחה עמך.
השאר תגובה