סכך הרחוק פחות מג' טפחים מהדופן

שאלה:

שלום. מה שנאמר בשו"ע סימן תרל, ט ובמשנ"ב מד', שאפשר שדופן הסוכה תהיה באופן שהסכך רחוק ממנה עד ג' טפחים. האם מותר לשבת גם מתחת לאותם ג' טפחים הללו (שמעליהם יש ממש אוויר), או שבאופן זה הסוכה לא נפסלת אבל אסור לשבת תחת אותם ג' טפחים? תודה רבה

תשובה:

נדייק: פחות משלושה טפחים! מותר לשבת, ובלבד שאינו הולך על פני כל רוחב הסוכה. כאשר הוא על פני כל רוחב הסוכה, יש פוסלים אפילו בכל שהוא, ויש פוסלים רק כאשר רובו תחתיו. לכן העצה הפשוטה באון זה, להניח איזה ענף למעלה שיחלק את האויר הזה שלא יהיה רצוף על פני כל רוחב הסוכה. ראה בית יוסף ורמ"א תרלב ב ומשנה ברורה שם.

מקורות:

בית יוסף אורח חיים סימן תרלב: ומ"ש דאויר בין בגדולה בין בקטנה שוין דבין באמצע בין מן הצד בשלשה טפחים פסולה. שם (יז.) אמר רבה אשכחתינהו לתלמידי דבי רב דיתבי וקא אמרי אויר פסול בשלשה סכך פסול פוסל בארבעה ומייתי לה מדתנן (יז.) הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה ומתניתין משמע דבין בגדולה בין בקטנה מיירי ובהדיא אמרינן בגמרא הכי כמו שאכתוב בסמוך ומתניתין נמי במן הצד מיירי דקתני דפוסל בשלשה טפחים וכל שכן באמצע: ומ"ש דבפחות משלשה מצטרף להשלים שיעור סוכה אבל אין ישנים תחתיו. שם (יט.) גבי הא דתניא (תוספתא פ"ב ה"ב) פסל היוצא מן הסוכה נדון כסוכה א"ר הושעיא לא נצרכה אלא לסכך פסול פחות משלשה בסוכה קטנה ומאי יוצא יוצא מתורת סוכה מתקיף לה רב הושעיא לא יהא אלא אויר ואויר בפחות משלשה טפחים בסוכה קטנה מי פסיל אמר ליה רבי אבא זה מצטרף ואין ישנים תחתיו וזה מצטרף וישנים תחתיו. ופירש רש"י לא יהא אלא אויר. ופשיטא דכשר דאפילו אויר החמור ממנו אינו פוסל בשיעור זה: אמר ליה רבי אבא. להכי אהני נדון כסוכה דאשמועינן תנא לומר שישנים תחתיו דאילו אויר פחות משלשה מצטרף להשלים שיעור הסוכה אבל אין ישנים תחתיו: וכתב הרא"ש (סי' לה) וכן משמע בירושלמי פ"ג דברכות (רה"א) כפירוש רש"י וכתב עוד (הרא"ש שם) דלא תיקשי לך איך יוכל אדם להזהר בסוכה מלאה נקבים שלא יישן תחת הנקבים דהכא מיירי כשהאויר מהלך בכל אורך הסוכה:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרלב סעיף ב: אויר, בין בגדולה בין בקטנה שוים, דבין באמצע בין מן הצד בג"ט פסולה, בפחות מג' כשרה, ומצטרף להשלים הסוכה ואין ישנים תחתיו. הגה: ודוקא שהולך על פני כל הסוכה (ר' ירוחם נ"ח ח"א), או שיש בו כדי לעמוד בו ראשו ורובו; אבל בלא"ה מותר, דהא אין סוכה שאין בה נקבים (ר"ן ספ"ק). והא דסכך פסול בד', ואויר בג', היינו דוקא שהפסיק סוכה לשתים ולא נשאר שיעור הכשר סוכה עם דפנות במקום אחד; אבל אם נשאר שיעור סוכה במקום אחד, המקום ההוא כשר, ואף שמבחוץ אם מחובר לו מן הצדדים (טור).

ועי' גם בפסקי תשובות שם (אורח חיים סימן תרלב): יב. אכילה ושינה תחת אויר פחות מג' טפחים. שם: אויר וכו' בפחות מג' כשירה וכו' ואין (אוכלים) וישנים תחתיו. רמ"א, ודווקא שהולך על פני כל הסוכה או שיש בו כדי לעמוד ראשו ורובו. ובמ"ב (סקי"ב) ראשו או רובו. ומוכרחים לומר כן, משום שאם נאמר 'ראשו ורובו', אין במציאות שבמרובע של פחות מג' טפחים על ג' טפחים יוכל אדם ליכנס ראשו ורובו, והחזו"א (סי' קמ"ד סק"ה) כותב לאסור אף ברוב ראשו או רוב גופו, ובכל אופן עד טפח אויר אין חשש כלל (אך יש ליזהר שלא יהיה בהרבה מקומות אויר אף בפחות מטפח על טפח משום שיהיה חשש של 'חמתה מרובה מצילתה'). אולם נותר לנו להבין את לשון הרמ"א "ודווקא שהולך על פני כל הסוכה או שיש בו כדי לעמוד ראשו ורובו", דמשמע לכאורה שבאויר הולך על פני כל הסוכה (מדופן לדופן) אפילו מועט מאד (ומצוי בסיכוך בפלפונים) שאין בו כדי לעמוד ראשו או רובו אסור לישב תחתיו, והדברים טעונים בירור מדוע יש לפסול בזה, ובדברי הפוסקים מבואר שאין הבדל בין אם האויר הולך על פני כל הסוכה ובין אם לאו, שבכל אופן אין לאסור אלא א"כ רוחב האויר מאפשר לעמוד או לישב או לשכב שם באופן שיהיה רוב ראשו או רוב הגוף תחת האויר, וכאמור עד רוחב אויר טפח אף שארוך על פני כל הסוכה אין חשש.