שאלה:
בכולל שלנו, לכל אברך יש שולחן עם מגירה, ובבקרים יש ישיבה תיכונית שמתפללים שם. בוקר אחד אני לפני כשבועיים אני מוצא חצי חבילת שוקלד וופל (חבילה שלמה עולה לערך 15 ש"ח)
בתחילה חשבתי לתומי, שאותו בחור מעוניין כל יום לאכול קצת, עד שגיליתי שפשוט או שוויתר על זה או ששכח שיש במגירה. עתה שהישיבה התיכונית תחזור ללמוד רק בכד תשרי, ומסתבר שחבילה פתוחה תתיבש, וכן מסתבר שגם אם יהיה ראוי, לא יחזור לקחתה, שהרי שבועיים זה נכח באותו מקום. האם נאמר שבכגון זה הוי כהפקר ומותר בשימוש?
תשובה:
שלום וברכה,
אכן יש ספק אם השאיר בכוונה והרי זה הפקר או שמא שכח ולכן מספק אסור לגעת. מאידך אין עליו חיוב השבת אבדה על הוופלים כיון שנמצאים במקום שמור והוא יכול לבוא לקחתם. וכדין מצאית אבדה במקום שמור לא חל חובת השבה.
בהצלחה.
לכאו' יש צד שלא נלקח בחשבון, שהחבילה פתוחה ומן הסתם עד כד' תשרי תתיבש ולכן גם אם יזכור אח"כ, מן הסתם לא ירצה לאוכלו
אולי ייזכר היום ויבוא לקחת. וכיון שלא ברור שזו אבדה אין חיוב להשיבה ואסור לגעת בה.
נ"ל שהזמן והמחיר של האוטובוס יעלה לו יותר יקר. שאלתי את השאלה למרות שידעתי שזה נקרא 'ספק הינוח' רק רציתי ללמוד מכאן לדוגמאות אחרות, האם באופן שמסתבר שלא יחזור נאמר בזה שזה שונה מהכללים הרגילים (וכאן מסתבר שלא יחזור כיון שמדובר אולי במחיר של 5 ש"ח, חבילה פתוחה מלפני חודש, שמחיר האוטובוס יותר יקר מהחבילה)
אם אכן זה אבדה חייב המוצא לשום דמיהם או לנסות למכור אבל אין כל היתר לאכול ללא תשלום בגלל שבעלים שכח.
השאר תגובה