לתרומות לחץ כאן

שכר שבת למשגיח כשרות / עשיית מלאכה על ידי גוי במטבח מלון

שאלה:

שלום וברכה
א. האם יש התר למשגיח כשרות לעבוד בשבת להשגיח במהלך הסעודות?
ב. האם ניתן לחמם את האוכל בנריות חימום?
ג. האם מלצר נוכרי יכול לשטוף את הכלים בסוף הסעודה ולשנע אותם למחסן (בשבת)?
בברכת גמר חתימה טובה

תשובה:

שלום וברכה

 

  1. מותר למשגיח כשרות לעשות מלאכתו בשבת, כיון שאין זו מלאכה ממש, ואת שכרו יקבל בהבלעה עם שכר יום שישי.

 

  1. נריות חימום דינן כאש לכל דבר, וחייב להתקיים לגבי זה כל דיני שהייה חזרה והטמנה ובישול הנהוגים באש הגז.

 

  1. יש כאן שני נדונים: מצד עצם דין אמירה לגוי או הנאה ממעשה שבת של גוי, הכלל הוא כך: ככל שניתן לרחוץ את הכלים באופן מותר, עם סקוצ' של שבת ובמים קרים וכו', ולקחת אותם ביד למחסן, אין להקפיד על הגוי אם הוא בוחר לעשות זאת אחרת, שכן כל מה שהוא עושה מלאכה לצורך עצמו הוא עושה כדי להקל מעליו את העשייה, אבל אם זה בלתי אפשרי, הכמות עצומה שבהכרח ניתן לעמוד במשימה רק אם עושים זאת באיסור, הדבר אסור.

 

אמנם, אם המלאכה אינה נעשית בצינעה, או שהוא שכיר יום שמקבל לפי שעות, אסור לעשות מלאכה עבור היהודי באיסור, בפרט שזה נעשה בביתו של היהודי, ראה הפרטים בזה בסי' רמד[1].

 

לכן, כדאי לברר אצל גופי הכשרות כיצד הם מסדרים שמלאכות אלו יתבצעו בהיתר ביום השבת. למשל אם הגוי יעבוד בקבלנות ולא כשכיר יום ויעשה זאת בצינעה, זה יכול להיות בסדר, רק חשוב לדעת כיצד הדבר נעשה בפועל

[1] שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רמד

איזה מלאכות יכול האין יהודי לעשות בעד הישראל, ובו ו' סעיפים.

סעיף א פוסק (פירוש מתנה) עם האינו יהודי על המלאכה, וקוצץ דמים, והאינו יהודי עושה לעצמו, ואף על פי שהוא עושה בשבת, מותר; בד"א, בצנעה,  שאין מכירים הכל שזו המלאכה הנעשית בשבת של ישראל היא, אבל אם היתה ידועה ומפורסמת, אסור שהרואה את האינו יהודי עוסק אינו יודע שקצץ, ואומר שפלוני שכר האינו יהודי לעשות מלאכה בשבת; לפיכך הפוסק עם הא"י לבנות לו חצירו או כותלו, או לקצור לו שדהו, אם היתה המלאכה במדינה  או בתוך התחום, אסור לו להניחה לעשות לו מלאכה בשבת, מפני הרואים שאינם יודעים שפסק; הגה: ואפי' אם דר בין העובדי כוכבים, יש לחוש לאורחים הבאים שם, או  לבני ביתו שיחשדו אותו (ב"י בשם תשובת אשכנזים); ואם היתה המלאכה חוץ לתחום, וגם אין עיר אחרת בתוך תחומו של מקום, שעושים בו מלאכה, מותר. ואינו יהודי שהכניס צאן של ישראל לדיר שדהו (ע"ל סימן תקל"ז סעיף י"ד).

סעיף ב לפסול האבנים ולתקן הקורות, אפי' בביתו של אינו יהודי אסור, כיון דלצורך מחובר הוא; ואם עשו כן, לא ישקעם בבנין. הגה: וי"א דאם אינו מפורסם שהוא של ישראל, שרי (כל בו).

סעיף ג אם בנו אינם יהודים לישראל בית בשבת, באיסור, נכון להחמיר שלא יכנסו בו. הגה: מיהו אם התנה ישראל עם א"י שלא לעשות לו מלאכה בשבת, והאינו יהודי עשאה בעל כרחו למהר להשלים מלאכתו, אין לחוש (מרדכי ריש פרק מי שהפך ורבי' ירוחם ובית יוסף, וע"ל סימן תקמ"ג).

סעיף ד מלאכת פרהסיא, אפילו במטלטלין כגון ספינה הידועה לישראל, דינה כמו מלאכת מחובר.

סעיף ה אם שכר אינו יהודי לשנה או לשתים שיכתוב לו או שיארוג לו בגד, הרי זה כותב ואורג בשבת כאלו קצץ עמו שיכתוב לו ספר או שיארוג לו בגד, שהוא עושה בכל עת שירצה; והוא שלא יחשוב עמו יום יום ולא יעשה המלאכה בבית ישראל; ויש מי שאוסר בשוכר אינו יהודי לזמן. הגה: ודוקא ששכרו  למלאכה מיוחדת, כגון בגד לארוג או ספר לכתוב, אבל כששכרו לכל המלאכות שיצטרך תוך זמן השכירות, לכ"ע אסור (ב"י וכמו שיתבאר סוף סימן רמ"ז).

סעיף ו יהודי הקונה מכס ומשכיר לו א"י לקבל מכס בשבת, מותר אם הוא בקבולת, דהיינו שאומר לו לכשתגבה מאה דינרים אתן לך כך וכך. הגה: וכן יוכל להשכיר המכס לכל השבתות לאינו יהודי, והא"י יקח הריוח של שבתות לעצמו, ולא חיישינן שיאמרו לצורך ישראל הוא עושה, דבמקום פסידא כי האי גוונא לא חששו (בית יוסף); וישראל הממונה על מטבע של מלך, דינו כדין הממונה על המכס, ואף על פי שמשמיעים קול בשבת בהכאת המטבע (הגהות מיימוני פ"ו וע"ל סי' רנ"ב); ויזהר שלא ישב הישראל אצל הא"י בשבת כשעוסק במלאכתו במטבע, או בקבלת המכס (מרדכי פ"ק דשבת).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל