נדר לגבי זמן צאת השבת

מבחינת התרת נדר כזה בפני בית דין מומחה, עשיתי זאת בפועל רק פעם אחת לפני הרבה שנים.

אני מבין שבגלל הלחץ אתם פוסקים לסמוך על הפסק של הגרש"ז אויערבאך בנושא למרות שזו דעת יחיד ביחס לנדר ידוע וספציפי?

להבהרה בהמשך:

1. ולחומרא, אם זה לא קשה עדיף לעשות התרת נדר בפני בית דין מומחה או שאין כל טעם?

2. מדובר על התרת נדרים ומסירת מודעה בערב ראש השנה בפני ג' אנשים הגם שהם בעלי בתים בלבד?

3. בכל השאלות: זה לכל העדות ואין הבדל בין אשכנזים, ספרדים ותימנים?
2.

כל המשיבים כאן באתר מחדדים אם יש הבדל בין העדות השונות- בין אשכנזים, ספרדים ותימנים? ואין טעם לשאול זאת בכל מקרה?

בעמם המדיניות של האתר היא שכל המשיבים יפרטו אם יש הבדל בין אשכנזים, ספרדים, תימנים……

הבנתי נכון?

רק להבהרה:

הגרש"ז אויערבך פסק על מסירת מודעה אחרי התרת נדרים בערב ראש השנה, שמועילה למנוע מנדר עתידי לחול, אבל מדובר שהג' פעמים נעשו לפני מסירת המודעה בערב ראש השנה?

בשנים האחרונות עשיתי התרת נדרים בערב יום כיפור, אני מסתפק האם שנה שעברה עשיתי מצד הסגר שהיה בגלל הקורונה.

1. גם התרת נדרים בשנים קודמות מועילה ולא צריך דווקא בשנה האחרונה? אלא אם כן לא ידוע לי ויש נוסחים שהוא רק לשנה הקרובה.

2. כדי להבין את הפרופורציה של השאלה: האם נדר מצד מעשה טוב ג' פעמים נחשב חיוב דרבנן בלבד בכל מקרה?
ואז זה ספק דרבנן אם עשיתי עליו התרת נדרים ומסרתי מודעה בשנה שעברה שמפקיעה אותו מלכתחילה?

מניח שבזה אין הבדל ביו אשכנזים, ספרדים, תימנים וכו'.

אבל אולי מסרתי מודעה לפני שנתיים רק על שנת תש"פ ולא על השנה האחרונה תשפ"א אם לא עשיתי בסגר של הקורונה לפני שנה?

לא יכול להיות שיש נוסחי מסירת מודעה שמצומצמת רק לשנה הקרובה- אולי אצל נוסחי שונים של עדות שונות אשכנזים, ספרדים תימנים וכו'?

1. אז לפי כל העדות, אשכנזים, ספרדים, תימנים וכן הלאה- זו מודעה ברורה וחד משמעית לעתיד מרגע מסירת המודעה ועד עולם?
2. אם הבית דין לא אמרו שהם מקבלים את מסירת המודעה אני מניח שזה גם תקף לפי כל הנוסחים אשכנזים, ספרדים, תימנים וכן הלאה. הבנתי נכון?
3. אם בזמנו עשיתי התרת נדרים ומסרתי מודעה עם כמה ביחיד לפני בית דין, זה מועיל לכתחילה או שעדיף כל אחד בנפרד? יש בזה הבדל בין שיטות של אשכנזים, ספרדים, תימנים וכו הלאה?

הכוונה בשאלה 3:
אם בזמנו עשיתי התרת נדרים ומסרתי מודעה עם כמה ביחד לפני בית דין של 3 בעלי בתים שישבו כדיינים-
השאלה האם זה מועיל לכתחילה או שעדיף שכל אחד יעשה בנפרד לפני הבית דין את:
א. התרת נדרים עצמה?
ב. את מסירת המודעה?

האם אותו הדין יש להתרת הנדרים ולמסירת ההודעה לעניין זה?

יש בזה הבדל בין שיטות של אשכנזים, ספרדים, תימנים וכו הלאה?

כתבתם בתשובה האחרונה:

"עיל לכתחילה לכל החוגים והמינים."

"עיל"- הכוונה למילה- מועיל?

אם הבנתי נכון:

המודעה של התרת נדרים מועילה לבטל חומרא של תוספת שבת ארוכה? ולהחזיר זאת למינימום של 3 דקות שזאת תוספת הניכרת הכי מינימלית?

וזה לפי כל העדות, אשכנזים, ספרדים או תימנים.

הבנתי נכון?