לתרומות לחץ כאן

הקנאת כלי לגוי במקום טבילת כלים

שאלה:

האם אפשר אם אין אפשרות להטביל כלי במקווה ואין נכרי לידך לתת לו במתנה יל ידי טלפון או בלא להודיע לו?

תשובה:

שלום וברכה

הקנאה לא יכולה להיות סתם בשיחת טלפון, צריך הרי לבצע פעולת קנין, אבל אתה יכול לזכות לו את החפץ על ידי אדם אחר שנמצא לידך, שיקנה אותו עבורו.

מקורות:

לגבי עצם ההעצה לזכות את הכלי לגוי ולשואלו ממנו, יש להזהר מהערמה, כלומר שאכן הכלי יהיה קנוי בלב שלם לגוי, והגוי יבין זאת, ולא לעשות משהו שאינו רציני ואינו בר תוקף. משום כך סייגו זאת הפוסקים בכך שההשאלה תהיה לזמן מוגבל, זה מראה על רצינות, וראה בענין זה ט”ז[1] יו”ד סי’ קכ ס”ק יח. על עיקר דין זה ראה הגהות רבי עקיבא איגר שם סעי’ א ודרכי תשובה שם אות קיב. שאכן הסתייגו מהדבר הזה. וראה יביע אומר ח"ז יו"ד סי' ט[2].

[1] ט"ז יורה דעה סימן קכ ס"ק יח: (יח) יתננו לעובד כוכבים במתנה כו'. נ"ל דהאי תיקונא אינו אלא לפי שעה דהיינו לאותו שבת או בחול כל זמן שאין לו מקוה אבל לאחר השבת או שיזדמן לו מקוה כיון שישתקע עולמית ביד ישראל ודאי הוי כלקוח בידו ולא עדיף ממשכן עובד כוכבים ביד ישראל ודעתו לשקוע דצריך טבילה ותו דגבי טלי' שאולה מצינו ג"כ שפטורה מציצית כל ל' יום ואח"כ חייב דנראה כשלו ע"כ ה"נ נראה דצריך טבילה אחר שאפשר לו לטבול אפי' בברכה אבל כיון שאין זה מפורש בפוסקים יש ליזהר שיטביל כלי אחר עמו משום חשש ספק ברכה:

 

[2] שו"ת יביע אומר חלק ז – יורה דעה סימן ט: נשאלתי מאת ידידי המנוח הרה"ג המפורסם רבי שמעון ביטון זצ"ל, אב"ד מרסילייא, צרפת, בדבר סוחר יהודי המוכר כלי סעודה חדשים הקנויים מגוים, והטביל כמה כלים מפני שרצה להשתמש בהם לצרכי סעודה, ואח"כ מכרם לישראל אחר, האם חייב הקונה להטבילם שוב ובברכה, מפני שבשעת טבילתם הראשונה היו פטורים, כיון שברשות המוכר לא היו עומדים אלא לסחורה, וכמ"ש האחרונים. א) בתוס' ע"ז (עה ב), אהא דאמרינן לא שנו אלא לקוחים אבל שאולים לא, כתבו בשם רבינו שמואל, דהיינו דוקא בשאולים מן הגוי, אבל ישראל ששאל כלי מישראל חבירו שקנאהו מעכו"ם, צריך טבילה, כיון שכבר בא לידי חיוב טבילה ביד ישראל ראשון. וכ"כ האור זרוע (ע"ז סי' רפט) בשם רבינו שמואל, והוסיף, אבל אם לקחו חבירו לחתוך קלפים ולא לצרכי סעודה, א"צ השואל להטבילו, שהרי שאול הוא בידו. עכ"ל. וכן הוא בהגהות אשרי (סי' לה). ומרן הב"י (סי' קכ) הביא לשון הגהות אשרי בזה, וכתב, והיה נ"ל שישראל שקנה כלי מעכו"ם לסחורה, ומכרו לישראל אחר, אין הקונה צריך להטבילו, כיון שלא נתחייב ביד הראשון, שהרי לא היה עומד אצלו אלא לסחורה, ודמי למ"ש בהגהות אשרי בלקח כלי לחתוך קלפים ולא לצרכי סעודה. אבל ממה שסיים בהג"א: "שהרי שאול הוא בידו", משמע שאם היה לקוח בידו חייב טבילה. וא"כ ה"ה ללוקח כלים העומדים אצל ישראל לסחורה, כיון שמנכרי לקחם. וכן הורה מורי הרב הגדול מהר"י בי רב זצ"ל. עכ"ל. וכ"כ הרדב"ז בתשובה ח"ב (סי' תשמה). ע"ש. וז"ל מרן בש"ע (סי' קכ ס"ח): השואל או שוכר כלי מהעכו"ם אינו טעון טבילה, אבל אם ישראל קנאו מהעכו"ם, והשאילו לחבירו, טעון טבילה שכבר נתחייב ביד הראשון. ויש מי שאומר שאם לא לקחו הראשון לצורך סעודה אלא לחתוך קלפים וכיו"ב א"צ להטבילו. ע"כ. וכתב החכמת אדם (כלל ע"ג סי' ח, בבינת אדם אות סה), דמ"ש מרן דין זה בשם יש מי שאומר דמשמע לכאורה שיש חולקים, זה אינו, שהרי לא מצאנו שום חולק בדבר, אלא שהרבה פעמים מצינו כן בש"ע. וכ"כ בזבחי צדק (ס"ק מח). וע"ע בשו"ת מקור חיים (סי' יד). ע"ש. והרמ"א בהגה הביא דברי מרן הב"י להלכה, שישראל שקנה כלים לצורך סעודה מסוחר ישראל צריכים טבילה אצל השני. ומוכח שמודה למרן שאם לקחו הישראל לצורך חיתוך קלפים, השואל ממנו א"צ טבילה. אבל הט"ז (בסק"י) הביא מ"ש האיסור והיתר (כלל כח דין פז), לחלוק על האור זרוע והג"א, וס"ל שמכיון שאילו רצה הישראל הראשון להשתמש בו לסעודה אפי' עראי, היה צריך לטובלו, ממילא נתחייב בידו מקרי, וישראל השואל ממנו חייב להטבילו. וכ' הט"ז, שלכן יש לטובלו בלא ברכה. ושכן הדין למי ששואל כלים מישראל חנוני, לצורך סעודה, שיטבילם בלא ברכה, אלא שיש לחנוני להודיע זאת למי שיקנה אותם ממנו אח"כ שלא יטבילם שנית בברכה. ע"כ. והפרי חדש (ס"ק כב) הביא דברי האיסור והיתר, וכתב והסברא שהזכיר מרן המחבר עיקר, משום שלהשתמש דרך עראי לסעודה, א"צ טבילה, משום דאזלינן בתר רוב תשמישו, וא"כ לא בא לידי חיוב ביד הראשון וכו', ולכן השואל כלים מסוחר ישראל לצורך סעודה יכול להשתמש בהם בלי טבילה. ודלא כהט"ז והש"ך שחששו להאיסור והיתר להצריכם טבילה בלא ברכה, וליתא. ע"כ.

 

הצטרף לדיון

5 תגובות

  1. יצויין, שהמשנ"ב בהל' שבת [שכג לה] מביא את ד' הט"ז להלכה, לגבי כלי חדש בשבת, שאף שהותר לתתו לנכרי ואח"כ להשאיל ממנו, מ"מ אחר השבת יטבילנו, ובלא ברכה.

  2. נכון הוא מביא את דברי הט"ז שאנחנו רגילים לציין כאן באתר, שכאשר הכלי נשאר אצלו לעולם זה נראה הערמה גמורה ולכן אין לסמוך על כך ויש להטבילו בלי ברכה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל