שאלה:
לכבוד הרב,
אם בזמן הסעודה לא מסוגל להמשיך בסעודה ונרדם מעייפות למספר דקות ומעוניין להמשיך את הסעודה.
האם ההפסק של השינה מאפשר לו לברך ברכת המזון והאם זה רק בדיעבד?
תודה
תשובה:
זה שחייב לברך ברכת המזון על מה שאכל זה ברור, למה לא? הרי לא עבר שיעור עיכול, השאלה האם יכול להמשיך ולאכול בלי ברכה ראשונה נוספת, ובענין זה כתב השולחן ערוך כך: שולחן ערוך סימן קעח סעיף ז: אדם שישן בתוך סעודתו שינת עראי, לא הוי הפסק. הגה: וכן אם הפסיק בשאר דברי רשות, כגון שהוצרך לנקביו וכיוצא בזה.
מקורות:
בית יוסף אורח חיים סימן קעח: ז כתב הרא"ש בפרק קמא דתעניות (סי' יד) בשם הראב"ד שהישן בתוך סעודתו הוי ליה כמי שגמר סעודתו וסילק משום דאסח דעתיה וטעון ברכה למפרע וברכה לכתחלה והוא ז"ל חלק עליו וכתב לא סבירא לי דשינת עראי דאדם ישן בתוך סעודתו לא הויא היסח דעת ולא דמי להא דתניא בתוספתא דברכות (פ"ד הי"ח) בעל הבית שהיה מיסב ואוכל קראו חבירו לדבר עמו אין צריך ברכה למפרע הפליג צריך ברכה למפרע וכשהוא חוזר צריך ברכה לכתחלה דהתם פליג בדברי העסקים ואיכא היסח דעת אבל בשינת עראי דאדם ישן לאונסו ליכא היסח הדעת ועוד דקיימא לן כרב חסדא בפרק ערבי פסחים (קא:) דדברים הטעונים ברכה לאחריהם במקומם דלקיבעיה קמא הדר ואין צריך ברכה למפרע ולכתחלה ואפילו עקר רגליו לצאת לקראת חתן וכלה כל שכן שינת אונס שנשאר בקביעות ואין צריך ברכה למפרע ולכתחלה וכן נהגו כל העולם דשינה בתוך הסעודה לא הוי הפסק עכ"ל:
