פדיון כפרות עכשיו

השתלת אברים לכהן

שאלה:

כהן, הצריך לעבור ניתוח אורטופדי בשל קריעת רצועת רגלו הימנית . ומציעים לו לצורך הניתוח לקחת גיד מאדם מת {כראה מ'בנק איברים'}ולהשתמש בו לאיחוי רצועת הרגל. האם בשל היותו כהן יש עם כך בעיה הלכתית?

תשובה:

שלום רב,

הפוסקים דנו בשאלה זו והתירו לעשות השתלת אברים. ראה במקרוות

מקורות:

בשו"ת אגרות משה יו"ד ח|א סי' רל האריך בסוגיה זו. בתחילה הביא את שיטת הראב"ד ומסקנתו: "ולכן משמע כהמל"מ שלהראב"ד בהשגות בפ"ה מנזירות ליכא איסור כלל, או לכה"פ שליכא איסור מדאורייתא כלל, והאיסור שכתב הרמב"ן אליבא דהראב"ד צריך לומר שהוא רק מדרבנן. ואם דברי הראב"ד בתמים דעים משמע שהוא איסור מדאורייתא כדכתב החת"ס נצטרך בע"כ לומר שחזר בו בהשגות ממש"כ בתמים דעים או שבתמים דעים חזר בו ממש"כ בהשגות כי אין ידיעה ברורה איזה כתב באחרונה".

אח"כ הביא את שיטת היראים והוכיח שלכאו' יש ראיות לשיטתו שעכו"ם אינם מטמאים באהל ולכן אין הכהנים מוזהרים עליו למרות שהם מטמאים במגע אולם אח"כ סיכם את הנושא: "היוצא מזה שרק שיטת היראים יש להתיר שרבו החולקין עליו והוי מצד שיטתו רק ספק והוא ספק דאורייתא. ומצד שיטת הראב"ד, לבד שכמעט כל הראשונים חולקין עליו הא גם הוא סובר שאסור מדרבנן בודאי וגם יש ספק איסור דאורייתא, וא"כ אין להתיר לכאורה". 

אולם לבסוף התיר שם מחמת הנימוק של בית הסתרים: "אבל נראה לע"ד דכיון שודאי אין הרופאים מדביקין את בשר המת מבחוץ אלא שחותכין את העור והבשר, ושם בנקב שנעשה בתוך הרגל מבפנים מדביקים את בשר המת, הרי אותו המקום מבפנים הוא בית הסתרים שלא מיטמא בנגיעתו שם. ואף שעתה הוא גלוי בשעת הנגיעה כיון שפתחוהו, מ"מ הוא נחשב בית הסתרים דהא פותחין ע"מ לסתום תיכף ולא ישאר פתוח ואין לך מקום סתרים יותר מזה". עיי"ש עוד, ובהמשך ביאר שלאחר שזה מושתל באדם חי ברור שזה התבטל והרי הוא כאבר אחר וברור שאינו מטמא. סברא זו כתב בשו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' פד להתיר השתלת אברים למרות שלכאו' זה הנאה מהמת. 

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל