העמקה בכלל קים לי בדרבה מיניה

שאלה:

שבוע טוב, אבקש את עזרת הרבנים המכובדים בהבנת הכלל ההלכתי קים לי בדרבה מיניה.
לצערי לא זכיתי להבין את הכלל כמו שצריך לא מבחינת העומק שלו וכנראה גם לא בדיוק מתי הוא חל.
אחלק לכמה שאלות:
1.אם אדם שודד עשרה בנקים, (ותוך כדי מבזבז את כל הכסף ואין לו להחזיר) ובשוד העשירי גם הורג את שומר הבנק, האם נגיד שקים לי בדרבה מיניה ומאחר והוא חייב מיתה הוא אינו מחזיר את החוב לבנק וכך בעצם נשארת גזילת לקוחות הבנק ועובדיו?
2.כאשר ראובן גזל את שמעון והרג אותו, אם ראובן לא יחזיר את הגזילה לפני הוצאתו להורג הרי שהיורשים יפסידו ואם כן איך נעשה כאן דין צדק?
3.מדוע חכמים פוטרים אדם מהעונש הקל יותר בשל עונש מיתה האם יש כאן ביטוי להשקפת היהדות שאומרת שמכיוון שאדם עומד לשלם את המחיר הגבוה ביותר- לשלם בחייו, אין טעם/רצון לגבות ממנו מחירים נוספים?
4. אדם ראובן התחייב במיתה אבל גם במלקות , ונפטור אותו מהמלקות
איך אנחנו בטוחים שהקב"ה גם מוותר לו על המלקות? או שמא נאמר שראובן נפטר מהעונש בעולם הזה , אבל לא מהעונש לעולם הבא.
תודה רבה!!

תשובה:

שלום וברכה,

יש כלל בעונשי בית דין שאם אדם עשה מעשה אחד שמחייב עונש ממון ועונש מיתה נותנים את העונש החמור ולא את העונש הקל. דהיינו אדם שהרג את חברו עם סכין ובאותו זמן גם קרע לו את בגדיו, לא יחייבו בית דין את הרוצח בתשלומי ממון אלא בעונש מיתה. וכל זה דווקא אם אותו מעשה היה בו שני חיובים, אבל אדם שגנב ואח"כ רצח, ייתנו לו עונש מיתה ועונש ממון. 

במקרה שיש פטור של קים ליה בדרבה מיניה אכן היורשים יפסידו ולא יקבלו פיצוי כספי על הנזק שנעשה למוריש.

נחלקו הפוסקים האם קים ליה בדרבה מיניה הוא פטור גם בדיני שמים, וראה בקצות סימן כח ס"ק א בשם המהרש"ל שכתב שאם מבצעים בו העונש החמור אין עליו את העונש הקל ופטור גם לצי"ש. אולם אם בית דין לא מבצעים את העונש החמור – שלא היה עדים והתראה, או כיום שאין בית דין ממיתים את האדם, יש עליו חיוב לצאת ידי שמים בעונש הקל.

בהצלחה.