שאלה:
ברמ"א תרל"ט ס"ה מחייב מצטער בליל א' דסוכות ובמ"ב סקל"ה הביא אחרונים שחולקים ומסיק דיאכל בלי ברכה, אכן אם יכול להמתין עד חצות שיפסק הגשם עדיף, ובשעה"צ סקס"ז דאם מצטער ברעב או בשינה א"צ להמתין דממ"נ אם מצטער חייב ודאי יכול לאכול ואם פטור ג"כ יכול לאכול, ולא הבנתי כלל הרי בלא"ה איירינן הכא במצטער מחמת הגשם ולמה לא אמרינן ממ"נ אלא כשמצטער מחמת רעב או שינה.
ב. בביצה ז.' מבואר דתרנגולת יולדת רק ביום ומהני להלכה להתיר ביצה ביו"ט ע"ש, ולפי"ז נוכל להכריע את הספק של ביה"ש כשנראה אם פעם יולדת בזמן הספק דנכריע דהוא יום!
תשובה:
שלום וברכה
1. כאשר הצער הוא מחמת הגשם, כל עוד הוא לא רעב הוא לא צריך להכניס עצמו לידי צער, שישב בבית. אבל כאשר הוא רעב, הוא מצטער גם בבית, ממילא אין ענין שישאר שם, והוא יכול כבר ללכת לאכול בסוכה.
1. נכון, הבעיה היא שמטבען הן מטילות בעיקר בתחילת היום בשעה מוקדמת מאוד.
שנה טובה ומבורכת. שתזכה בעז"ה בשנה זו להקים בית שמח ונעים לעבודתו יתברך!
אז ניתן לכאורה להכריע להיפך מתי עלוה"ש (יש הרבה שיטות בלוח)
השאר תגובה