לתרומות לחץ כאן

מניין עם מחללי שבת לימים נוראים

שאלה:

שלום לכבוד הרבנים שליט״א,
אנחנו מתגוררים בעיר נידחת בארה״ב בתוך קהילה ליטאית שומתומ״צ. ישנם כ14-18 ספרדים שומתומ״צ החפצים לקיים מניין משלהם כמניין אבותם. נוסף על אותם 14-18 איש ישנם כעשרה יהודים לא דתיים בסביבה הרוצים להצטרף. ישנם כמה שאלות ברשותכם:
1. האם אותם יהודים שלא שומרים שבת מצטרפים למניין?
2. האם מותר להעלות לתורה את אותם יהודים שאינם שומרים שבת?
3. מדובר באמריקה ולרוב האנשים הנ״ל זה הקשר היחידי ליהדות, האם יש להסתכל עליהם אחרת, כתינוקות שנשבו וכו׳? חזקה על התפילה המסורתית במניין שתקרבם לאביהם שבשמיים.

חזק וברוך!

תשובה:

שלום וברכה

תתפללו ביחד עם הספרדים כדי שיהיה לכם מנין של שומרי מצוות מלבד אותם חילונים, ולשם תזמינו אותם שגם ישמעו את התפילות ויתקרבו וכו'. אדם שמחלל שבת בפרהסיה אינו מצטרף למנין. נכון שהם יותר בגדר תינוקות שנשבו כיון שלא ראו מעולם יהדות וכו', אבל למה לסמוך על כך אם יש יהודים דתיים? אם כוונתך שהם לא יתחברו לסגנון התפילה הספרדי ולכן אתה רוצה לעשות איתם מנין נפרד, זו בעיה, התייעצתי בענין עם הגאון רבי ישראל גואלמן רבה של שכונת רמות בירושלים, ואמר שלא לעשות מנין שמורכב מחילונים אלו, אלא ללכת למנין הספרדי ומי שיבוא לשם איתך יבוא, ומי שלא, תתפללו עליו שיחזור בתשובה שלמה.

שנה טובה ומבורכת, הצליחו בכל פועלכם.

מקורות:

לגבי עליה לתורה ליהודי שאינו שומר תורה ומצוות, עי' בתשובות האגרות משה המצורפות כאן.

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן כב: לקרא לתורה למי שאינו שומר תורה ט"ז אלול תשכ"ה. מע"כ ידידי מהר"ר מרדכי תמר שליט"א. הנה בדבר לקרא לתורה מי שמחלל שבת בפרהסיא ומי שכופר בתורה וכדומה, פשוט שאין לכבד לרשעים אף כשיש צורך לכבדם בכבודי קדושה דבביהכ"נ. אבל יש חלוק בחומר הדבר דאם הוא כופר בתורה הוא איסור ממש דהא אין ברכתו נחשבת כלום, למאי דאיתא ברמב"ם פ"ו מיסוה"ת ה"ח בטעם ששורפין ס"ת שכתב אפיקורס ישראל עם האזכרות שבו שהוא מפני שאינו מאמין בקדושת השם ומעלה בדעתו שזה כשאר הדברים, וא"כ פשוט שגם כשמזכיר השם בפיו הוא כדברים בעלמא ואין להחשיבו לברכה דהוי כמו בלא שם ומלכות שאינה ברכה ואין לענות אמן על ברכתו ונמצא שהקריאה תהיה בלא ברכה שהוא דבר איסור כדחזינן שתיקנו לברך לכל קורא כדי שלא יטעו לומר שקראו בלא ברכה, וכן הוא בסתם מי שמחלל שבת בפרהסיא שיש לתלות שהוא ככופר במעשה בראשית שבשביל זה דינו כעכו"ם, עיין בפרש"י חולין דף ה' ד"ה אלא לאו, אבל אם ידוע שחלול שבת שלו הוא רק לתיאבון כגון שהוא מתפלל ומניח תפילין, ברכתו ברכה ויש לענות אמן דכוונתו לשמים וליכא איסור זה, ואף דלענין כל הדברים כשחיטתו וכיינו וכדומה אין חלוק דכיון דעכ"פ הוא מחלל שבת בפרהסיא הוא כעכו"ם אף שמקיים מצות אחרות מ"מ לענין ברכתו שאני שכיון שחזינן שהוא מאמין בה' היא ברכה ויש לענות אמן, וממילא ליכא איסור זה בקריאתו לתורה. וכן לכבד בכבודים שאין בהם ברכה כהכנסה והוצאה והגבה /והגבהה/ וגלילה ליכא איסור זה אף לכופרים. אבל מ"מ אין לכבדם בשום כבוד קדושה דבביהכ"נ, עיין בספרי אגרות משה או"ח ח"ב סימן נ' וסימן נ"א. אבל יש חלוק דלצורך גדול מאוד יש להקל בכבודים דאין להם ברכה אף לכופרים ולמחלל שבת כשידוע שהוא רק לתיאבון אף לעלות לתורה, ולכופרים אסור לקרא לתורה אף כשיש צורך גדול. ידידו מוקירו מברכו בכוח"ט, משה פיינשטיין.

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ב סימן לג: והנה הבן שאביו לא מל אותו שנגדל ורוצה לעלות לתורה שאף כשהאב לא מל אותו להכעיס אין הבן מומר לערלות שהרי אינו ברשות עצמו עדיין למול דהאב לא יניחנו והוא אנוס ממש שלכן מסתבר שאין שייך לקנסו, ואדרבה צריך לקרבו שיש לקוות שהבן יהיה יהודי כשר, וכ"ש כשהאב לא מל אותו לתיאבון משום שלא רצה לצער את בנו שעלול יותר שיתקרב לתורה וגם ימול עצמו כשיגדל יותר שיהיה ברשות עצמו. אבל את האב אף כשידוע שעשה זה רק שלא לצער את בנו ודאי יש לקנסו יותר מעל שאר עבירות שהרי הוא כפירש עצמו מכל ישראל בעברו על מצות מילה החביבה לכל אף לעבריינים בשאר מצות ואיסורים ועדיין עושין אותה בשמחה, וגרע מצד זה גם ממחללי שבת לתיאבון אף ששבת הוא בסקילה ומה שלא מל את בנו עבר רק על מ"ע שאין בו כרת דהאב אינו חייב כרת דלענין זה שיש להחשיבו שפירש מכלל ישראל הוא גרוע הרבה ואין לחוש אף אם יפרוש ביותר, עיין ברמ"א יו"ד סימן של"ד סעיף א' ואף שהט"ז פליג עליו בסק"א נראה שרק לנדוי פליג שהוא התרחקות ביותר אבל לענין שלא לקרבו בעליות ובשאר כבודים יודה גם הט"ז כיון שאין לו מצד זה לפרוש ביותר ורק מצד רשעותו שרוצה לפרוש גם בכל העת אפשר יפרוש שע"ז אין לנו לחוש, דיתגלה בזה רשעתו שמכבר ולא שנעשה עתה רשע ביותר. אבל את הבן צריכין לקרבו ולקוראו לעלות לתורה כדלעיל.

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל