לתרומות לחץ כאן

הדין בראש השנה – אדם הראשון יצא בדימוס

שאלה:

בשנים עשר נידון ויצא בדימוס. אתה סימן לבניך שיהו גם הם נידונים לפני ויצאו בדימוס. מסתפרין בער"ה להראות שאנו בטוחים שנצא זכאים בדין.

לא הבנתי. מתי בדיוק הוא יצא בדימוס? עשרה קללות נתקלל אדם ועשרה קללות נתקללה חוה ועל כולם עונש מוות לכל צאצאיו. כל העולם עבר למסלול אחר שונה בן ששת אלפים שנה להגיע לתוצאות של התיקון שהיה אמור להיות ביום אחד. ומה הסימן לבניו? מה אנחנו בטוחים? וכי אנחנו יוצאים בדימוס כל שנה? וכי לנו אין שום צרות ויסורים?

תשובה:

שאלתך נכונה, וכנראה ההסבר הוא, שאמנם נקנסו עליו עונשים רבים, אבל ניתן לו דרך תיקון! כל ה6,000 שנה האלו הם כדי לתקן את חטאו, וגם בראש השנה כל האומר שהקב"ה ותרן וסתם ימחל וסלח לנו בלי שנעשה תשובה שלמה זה לא נכון, אבל אנחנו כן סמוכים ובטוחים שיעשה לנו נס ויאפשר לנו דרך תיקון. ויש לזה עוד ביאור נפלא ועמוק בשל"ה שהבאנו במקורות, עיי"ש.

שנה טובה ומתוקה.

מקורות:

הר"ן על הרי"ף מסכת ראש השנה דף ג עמוד א: [שנאמר היוצר וכו'. מפרש בגמ'] דה"ק היוצר רואה יחד לבם ומבין אל כל מעשיהם. ויש לשאול למה אדם נדון בר"ה יותר מבשאר ימים דבשלמא שאר דברים דהיינו תבואה ופירות האילן ומים כל אחד בזמנו נדון כדאמרי' בגמ' דפסח זמן תבואה הוא ועצרת זמן פירות האילן וחג זמן גשמי שנה אבל אדם למה הוא נדון בר"ה יותר מבשאר ימים ותירוץ דבר זה למדנו מדגרסינן בפסיקתא [פסקא כ"ג] בשם רבי אליעזר בפסוק דרשו ה' בהמצאו דתניא בעשרים וחמשה באלול נברא העולם ולפי זה הא דתניא בגמרא דרבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם על גמר ברייתו קא אמרינן דאדם הראשון שבו נגמר העולם נברא ביום ששי דהיינו באחד בתשרי וגרסינן תו התם בפסיקתא נמצא אומר בר"ה נברא אדם הראשון שעה ראשונה עלה במחשבה שניה נתייעץ עם מלאכי השרת בשלשה כנס עפרו בד' גבלו בה' רקמו בו' עשאו גולם בז' זרק בו נשמה בח' הכניסו לגן עדן בתשיעית נצטווה בעשירית סרח באחת עשרה נידון בשתים עשרה יצא בדימוס אמר לו הקדוש ברוך הוא זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין ביום זה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך להיות עומדים לפני בדין ביום זה ויוצאין בדימוס וכל זה אימתי בחדש השביעי באחד לחדש ומכאן סמך למה אדם נדון בר"ה יותר מבשאר ימים ואף בשמים יש אות שמזל החדש הזה מאזנים כי בו פלס ומאזני משפט לה' ולפי זה הא דאמרינן בפרק ראוהו ב"ד (דף כז א) כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון כמאן כרבי אליעזר

של"ה מסכת ראש השנה פרק תורה אור:

צא. 'מי כמוך אב הרחמן'. מאחר שהזכיר שאלת ענין החיים, במשך הרצון לחיי הנפש, כאשר הזכיר, אמר אחר כן 'כרחם אב על בנים', המנהיג עולמו במדת הרחמים. וזהו 'זוכר יצוריו ברחמים לחיים', כי ביום הזה אין אנו שואלים צרכי הגוף כלל, זולתי חיי הנפש כאשר אמרנו. ומה שנתקן [שבח זה] בברכת מחיה, לרמוז כי יום זה דוגמת יום תחיית המתים, שעתיד הקדוש ברוך הוא להזכירם לחיים, ולהקימם מעפרם ולחדשם כבתחילה, כן אנו שואלים מלפניו ואומרים, שהרי אנו כמתים מפני חטאינו, שיזכרנו לחיים ויחדשנו כבתחילה, ונחיה לפניו, ונדע כי נאמן אתה להחיות המתים, עכ"ל (תולעת יעקב).

צב. ובזה יובן ענין המדרש, שהביא הטור אורח חיים סימן תקפ"א: ורוחצין ומסתפרין, על פי המדרש (כ"ה בירושלמי ראש השנה פ"א ה"ג) כו', עד… ואוכלים ושותים ושמחים בראש השנה, לפי שיודעים שהקדוש ברוך הוא יעשה להם נס, עד כאן. וקשה, איך אומר שיודעים שיעשה להם נס, וכי הם יודעים דעת עליון. ועוד, הלא אנו רואין בעינינו בכל שנה ושנה כמה נפשות מישראל שמתים. אלא הענין הוא, סובב הכל על החיות הרוחני, ומי שמתעורר בתשובה, הקדוש ברוך הוא עושה עמו נס. והקדוש ברוך הוא הוא היודע, אם הוא לטובתו שיחיה עוד בעולם הזה, ויקנה שלימות, אז הקדוש ברוך הוא כותבו לחיים, ואם הוא יתברך יודע שטוב מאוד לו זה המות, אז יקר בעיניו המותה, ומסלקו מהעולם לטובתו, לבוא לחיים הנצחיים, באופן שהכל הוא חיי הנפש. זהו ענין הנס, שאנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא עושה למהרהר תשובה, כי מזכהו לחיי הנפש, באיזה סיבה הגלויה לו יתברך.

צג. ובזה יתבאר ענין המדרש (ויקרא רבה פכ"ט ס"א): אמר הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון, סימן אתה לבניך, כשם שנכנסת לפני בדין ויצאת בדימוס (פירוש: ברחמים), כך עתידים בניך ליכנס לפני בדין ביום הזה ויוצאים בדימוס, עד כאן. וקשה, איך אמר שיצא בדימוס, הלא נגזר עליו מיתה, לו ולזרעו אחריו עד סוף כל הדורות. עוד יש לדקדק, מאחר שאדם הראשון עשה תשובה גמורה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל בפרק עושין פסין (עירובין יח ב), אדם הראשון חסיד גדול היה, כיון שראה שנקנסה מיתה על ידו, ישב בתענית ק"ל שנה, ופירש מן האשה ק"ל שנה, והעלה זרזי תאנה על בשרו ק"ל שנה. כוונתם בזה, כי בדבר אשר זדה, תיקן. חטא מכח הסתת אשתו, על כן פירש מאשתו. ועל ידי תאנה חטא, בא לתקן בזרזי תאנה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל