שאלה:
ישנה הלכה האוסרת על החנווני לשים את הפירות היפים למעלה שיראה כאילו הכל טרי שבעצם למטה זה רקוב. שאלתי באותה מידה על מה מסתמכים כאשר מגיעים לפגישת עבודה או לשידוך עם בגדים יותר מרשימים כשאין שום תוכנית ללבוש זאת ביומיום. ואתמצ"ל שכולם יודעים שהבחורה הסתרקה רק לצורך הפגישה הרי גם בחנות אמורים לדעת לבדוק בתחתית הארגז ומאי נפק"מ ביניהם?
תשובה:
שלום וברכה,
איסור גנבת דעת הוא שעושה פעולות להסתיר מומים שיש במקח, אבל לעשות פעולות לעורר את החשק אין זה איסור גנבת דעת. ולכן אסור לצבוע את השער לבן של העבד שיראה צעיר, או לנפוח בהמה או להעמיד שערותיה כדי שתראה שמינה, וכן לברור את הרעים מלמעלה כדי שיראה סחורה נקייה כשבאמת למטה הסחורה לא נקייה. אבל אם לא מסתיר מומים אלא מיפה את החפץ כמו לרהט דירה ברהיטים יפים כדי לעורר את רצון הקונים או לרחוץ את העבד ולהלבישו יפה – מותר. כמו שמצאנו שלצבוע כלים ישנים שיראו חדשים אסור, אבל לצבוע כלים חדשים כדי שיראו יפה מותר.
בהצלחה.
מקורות:
ראה שו"ע סימן רכח סעיף ט ובסמ"ע שם ס"ק טו בשם הטור.
שולחן ערוך חושן משפט הלכות אונאה ומקח טעות סימן רכח סעיף ט: אין מפרכסין לא אדם ולא בהמה ולא כלים, כגון לצבוע זקן עבד העומד למכור כדי שיראה כבחור, ולהשקות הבהמה מי סובין שמנפחין וזוקפין שערותיה כדי שתראה שמינה. וכן אין מקרדין (פירוש קרוד במגרדת או מסרקת ששניו דקים) ולא מקרצפין (פי' קרצוף מגרדת או מסרק ששניו עבים) אותה כדי לזקוף שערותיה, ולצבוע כלים ישנים כדי שיראו כחדשים. ואין נופחין בקרבים כדי שיראו שמנים ורחבים, ואין שורין הבשר במים כדי שיראה לבן ושמן. סמ"ע על שולחן ערוך חושן משפט הלכות אונאה ומקח טעות סימן רכח סעיף ט כתב וז"ל, ולצבוע כלים ישנים. ז"ל [הטור סעיף ח'], ואין השבח שמשביחין בצבע כמו העילוי שמעלה אותם בדמים, אבל חדשים מותר לצובען כדי ליפותם, שבלא"ה הן חדשים וטובים, עכ"ל.
