חתונה ללא הפרדה בין גברים לנשים

אכשר דרא ורבים חוזרים בתשובה ולעיתים ההורים עדיין רחוקים, או שצד אחד מתחזק והשני קצת פחות, ובמקרים כאלה יש להקל במקומות הישיבה שיהיו מעורבים (שבזה יש מתירים מעיקר הדין, וכן היה מנהג פשוט באמריקה בשנים עברו, וגם גדולים ישבו במעורב ויש תמונות שמתעדות זאת), ואת מתחם הריקודים יפרידו, ויגדרו את הנשים הרוקדות שאף אחד לא יביט בהם, שבזה הוא האיסור – ריקודים.

ואסיים בסיפור עם ראש כולל שאני מכירו היטב (ומח"ס ספרים מפורסמים כמו חו"כ ועוד), שסיפר לי אישית: בהגיעו למצוות היה אביו עדיין מסורתי, דהיינו התפלל בבית הכנסת בשבת וערך קידוש ושמר שבת אבל בשאר העניינים היה עדיין רחוק ובקושי השלים עם זה שבנו הלך לישיבה קדושה נגד רצונו (שילמד מקצוע וכו'), וכך החליט שהבר מצווה תהיה מעורבת, כדי לרצות את בני משפחתו שהיו אז חילוניים גמורים.

והבן הודיע חגיגית לאביו שלא יכנס לאירוע מעורב ויהי מה, וחבל על המאמץ והטרחה, ואם רוצה לחגוג יחגוג לעצמו. והאב לא התייחס כלל.

ויהי היום, הבן היה בבית והאב הציע לבן לבוא לראות את האולם, רק כדי להתרשם ממנו ולראותו מקרוב. ובאותו זמן נחגג אירוע מעורב באולם, וכאשר הבן והאב נכנסו לאולם והבן הבחין שמדובר באירוע תועבה, ברח מהאולם כל עוד נפשו בו ולא הסכים להיכנס אפילו לרגע.

כאשר ראה האב כך – חזר עם הבן לביתו, והודיע לאמו כי לא שיער בנפשו שהבן כל כך חזק בדעתו, ועתה הוא מוותר ועורך אירוע נפרד. ובאירוע זה השתתפו כל גדולי רבני האיזור המפורסמים, לא יאומן כי יסופר, למרות שלא היה להם קשר כלשהו לאב, הלך הבן (בן 13!) והזמין כל אחד מהם אישית, והגיעו ומסרו דרשות חוצבות להבות, על ערך התורה וערך ההקרבה האישית של אותו בן שכיום הוא ראש כולל.

ומכאן שאפשר להתעקש ולהצליח, אבל יש מקרים שהחתן והכלה עצמם התקרבו לדת לאחרונה ואין בכוחם לערוך אירוע נפרד, ואז יש להציע כנ"ל. אולם יש לעמוד על המשמר לבל יהין מאן דהו לרקוד במעורב.

גם זה אפשר לפתור ע"י שמדגישים בהזמנה לבוא בלבוש צנוע, או לחלק לאורחות רדידים לכסות עצמן.