שאלה:
שלום,
האם אפשר לכתוב גט כאשר בית דין נמצא בעיר אחרת וכל הטקס הוא בהסכמת בעל אבל ללא נוכחותו?
תודה רבה
תשובה:
שלום רב,
הדרך המקובלת במקרים כאלה הוא פשוט לכתוב את הגט במקום הבעל והבעל מצווה את הסופר והעדים בפיו והם שומעים לכתוב ולחתום את הגט ואח"כ עושים שליחות. כך זה נעשה מידי יום בכל העולם. אבל אני מבין שהסיטואציה כאן היא אחרת. כלומר, הבעל לא נמצא במקום שיש בי"ד וסופר ועדים, והוא לא יכול או לא רוצה להגיע למקום כזה.
במקרה כזה עושים "כתבו ותנו" כלומר, שטר שהבעל חותם עליו לפני שני עדים ובו הוא ממנה את הסופר לכתוב גט עבורו ולשני עדים לחתום. יש פולמוס גדול באחרונים על עניין זה, ולמעשה בשעת הדחק כאשר אין אפשרות לבעל להגיע למקום הסופר והעדים נוהגים לסמוך על זה.
יש בתי דינים היום שמלבד חתימת הבעל על שטר כתבו ותנו גם מעלים את הבעל בזום וכך הוא מצווה את הסופר בפיו והסופר שומע אותו.
זה ברור שאם בלי קושי הסופר יכול ללכת עם שני עדים למקום הבעל ולקבל ממנו ציווי בפניו זה הכי מהודר, אבל למעשה לא ראיתי שמחמירים בזה אולי מפני שבדרך כלל יש קושי לסופר להגיע וקשה לו לטרוח. אבל גם אם כן, זה ברור שהציווי חייב להיעשות בנוכחות שני עדים, אחרת הסופר לא יהיה נאמן על כך שהרי כל דבר שבערוה צריך שני עדים כשרים.
מקורות:
ראה בפתחי שתשובה אבה"ע סי' קכ ס"ק יח שסיכם את הסוגיה:
"עי' באר היטב מ"ש והרד"ך והר"מ מטארני כתבו במקום עיגון יש לסמוך כו' וע' בתשו' הגאון מהרי"מ מבריסק סי' ל"ב העלה ג"כ הלכה למעשה להקל במקום עיגון גדול בדבר אשה אחת מבריסק שבעלה נסע למרחקים וע"פ רוב השתדלות השיגו מכתבים מהרב דק"ק מעץ שבעלה הוא שם ובלתי אפשר לסדר שם גט זולת שיכתוב בכתב ידו לבריסק לסופר ולעדים שיכתבו גט ויחתמו ויתנו לאשתו. והאריך בזה דבמקום עיגון גדול יש לסמוך אדברי המקילים בכת"י גם בפקח ועיקר יסודו על דברי הגט פשוט שהסכים הלכה למעשה שבמקום דוחק ועיגון שלא יהיה לה ח"ו תקנה כל ימיה יש לסמוך על דעת המקילין והביא הרבה מהראשונים ז"ל אשר לא הובאו בב"י שמקילין בזה. ועוד המציא תקנה שכתב להרב ממעץ שטרם שיכתוב הבעל בכ"י יאמר בע"פ שממנה את הסופר פלוני ועדיו פ' ופ' לכתוב ולחתום עבורו ובזה יש לנו סעד לסמוך ע"ד הרא"ה והר"ן ס"פ האומר היכא דממנה שליח שלא בפניו דמועיל ואין זה אומר אמרו ואף שהב"י כ' שלא אמרו רק להלכה ולא למעשה (וכ"כ הרד"ך עח"מ ס"ק י"ב) הנה מצאנו גדול האחרונים הרש"ל ביש"ש גיטין כ' בפשיטות שיש לסמוך ע"ד הרא"ה והר"ן הלכה למעשה. וגם בענין אומר אמרו גופא דעת הרש"ל שם דבמקום עיגון יש להקל (וזהו ע"פ דברי התוס' גיטין דף ס"ז סוד"ה מתניתין שכתבו א"נ זמנין דתעשה כן אפי' לכתחילה כגון בשעת הדחק) וכמה ראשונים מקילין ג"כ בזה כמו שהאריך בתשו' בית אפרים אה"ע סי' ק"ו וכ' שם שיש ת"י תשובת הגאון מג"ש שמיקל ג"כ במקום עיגון. ומכ"ש בנ"ד שממנה השליחות בעל פה שלא בפניו שלדעת הרא"ה והר"ן לא הוי זה כאומר אמרו והגם שהרב בעל בית אפרים סיים שמ"מ לא מלאו לבו להקל כיון שדעת הש"ע וגדולי אחרונים להחמיר בזה ולדעת כמה ראשונים יש כאן פסול דאורייתא הנה בנ"ד שיש עוד צד להקל דעת המקילין היכא שמצוה בכתב ידו דאיש פלוני יהיה סופר שלו ופ' ופ' יהיו עדי חתימה דהרבה מקילין בזה בצירוף שניהם נוכל לסמוך לעשות מעשה להקל במקום עיגון כי זולת זה לא יהיה לה תקנה לעולם ע"ש באורך (ועיין בס' בית מאיר מזה) ולמעשה צ"ע רב בקיבוץ חכמים".
ועי' באגרות משה אבה"ע ח"א סי' קטז שהאריך בזה שבמקום שיש שני עדים שרואים אותו חותם ושומעים אותו אומר בפיו שהוא מצווה את הסופר פלוני לכתוב עבורו את הגט אפשר לסמוך על זה במקום שהבעל לא יכול להגיע למקום הסופר.
כדאי לדעת שבשו"ת תורת רפאל ח"ג סימן נב כתב שצריך כתב ידו ממש ולא רק חתימה שלו. כלומר, לדעתו ציווי הבעל זה דווקא באופן שהוא עצמו כותב וכך קצת משמע מהגט פשוט סי' קכ סוף אות כו. אולם למעשה לא נוהגים כן ומסתפקים בחתימת הבעל (מלבד הציווי בפיו), ופעם שמעתי מהג"ר מיכאל בלייכר שליט"א אב"ד חיפה לשעבר הסבר על המנהג דהיום להסתפק בחתימתו.
