פדיון כפרות עכשיו

לעבור לפני התיבה ביארצייט

שאלה:

שלום,
ידוע שכאשר יש יארצייט נהוג שהבן עובר לפני התיבה.
האם גם הספרדים נהגו בזה? יש לנו מקורות לכך?

תשובה:

נכון הדבר שבני אשכנז הקפידו על כך יותר מבני ספרד, שיותר התמקדו באמירת הקדיש. ומכל מקום כדאי מאוד להקפיד על כך כיון שהיא זכות רבה מאוד לנפטר. כמובן שבשבעה זה חשוב עוד יותר, אלא שלא תמיד מתאפשר שכולם יעברו לפני התיבה כאשר יש כמה בנים… אבל במשך השנה זה בהחלט אפשרי וכדאי מאוד, כל זיכוי הרבים גורם נחת רוח רבה לנפטר, ובודאי גם ביארצייט.

בשורות טובות.

מקורות:

הטעם לאמירת הקדיש והתפילה לפני העמוד כשליח ציבור בשנה הראשונה שלאחר פטירת האב או האם, הוא משום ש”ברא כרעא דאבוה”, כלומר, האב והאם נשכרים בשמי מרומים עבור כל מצוה והנהגה טובה שנוהגים בה בניהם אחריהם, וכמו שאמרו בסנהדרין (קד ע”א) “ברא מזכה אבא). וכיון שמשפט הרשעים בגיהנום י”ב חודש (ראה עדיות פ”ב משנה י), יש לבנים להוסיף זכויות באותה העת ולפדות את האב והאם מדינם.

באור זרוע (ח”ב סי’ נ) עמד על מקור דין זה, ומביא מעשה נורא מדברי המדרש, ממנו נלמד גודל חשיבות ענין זה, וז”ל שם: “מנהגנו בארץ כנען וכן מנהג בני רינוס, לאחר שיאמרו הצבור אין כאל-הינו עומד היתום ואומר קדיש וכו’, ומעשה ברבי עקיבא שראה אדם אחד שהיה ערום ושחור כפחם והיה טוען על ראשו כטען עשרה טעונין, והיה רץ כמרוצת הסוס. גזר עליו רבי עקיבא והעמידו ואמר לאותו האיש, למה אתה עושה עבודה קשה כזאת, אם עבד אתה ואדונך עושה לך כך אני אפדה אותך מידו וכו’. אמר לו אותו האיש, מת הוא ובכל יום ויום שולחים אותי לחטוב עצים ושורפין אותי בהם. אמר לו [רבי עקיבא], בני מה היתה מלאכתך בעולם שבאת ממנו, א”ל גבאי המס הייתי והייתי מראשי העם ונושא פנים לעשירים והורג עניים. א”ל כלום שמעת מן הממונים עליך אם יש לך תקנה, א”ל בבקשה ממך על תעכבני שמא ירגזו עלי בעלי פורענות שאותו האיש אין לו תקנה, אלא שמעתי מהם דבר שאינו יכול להיות שאילמלי היה לו לזה העני בן שהוא עומד בקהל ואומר ברכו את ה’ המבורך ועונין אחריו ברוך ה’ המבורך לעולם ועד, או יאמר יתגדל ועונין אחריו יהא שמיה רבא מברך – מיד מתירין אותו האיש מן הפורענות. ואותו איש לא הניח בן בעולם ועזב אשתו מעוברת וכו’. באותה שעה קיבל עליו רבי עקיבא לילך ולחפש אם הוליד בן כדי שילמדו תורה ויעמידו לפני הצבור וכו’, והלך ושאל עליו, כיון שבא לאותו מקום שאל עליו, אמרו לו ישתחקו עצמותיו של אותו הרשע. שאל על אשתו, אמרו לו ימחה זכרה מן העולם. שאל על הבן אמרו הרי ערל הוא, אפילו מצות מילה לא עסקנו. מיד נטלו ר”ע ומלו והושיבו לפניו ולא היה מקבל תורה עד שישב עליו [רבי עקיבא] מ’ יום בתענית. יצתה בת קול ואמרה לו: רבי עקיבא לך ולמד לו, הלך ולמדו תורה וק”ש וי”ח ברכות וברכת המזון, והעמידו לפני הקהל ואמר ברכו את ה’ המבורך וענו הקהל ברוך ה’ המבורך לעולם ועד, יתגדל יהא שמיה רבא, באותה שעה מיד התירו המת מן הפורעניות. מיד בא לר”ע בחלום, ואמר יהי רצון מלפני ה’ שתנוח דעתך בגן עדן שהצלת אותי מדינה של גיהנם. מיד פתח ר”ע ואמר יהי שמך ה’ לעולם ה’ זכרך לדור ודור. וכן מצא מורי ה”ר אלעזר מוורמשא דתנא דבי אליהו רבא, דקטן האומר יתגדל מציל אביו מן הפורענות”.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל