לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

גדר "תערובת" לעניין בורר

שאלה:

שלום לכבוד הרב,

לגבי מלאכת בורר, אשמח שכבוד הרב יסביר לי מה מוגדר "תערובת" לעניין בורר לפי שיטת הרה"ג עובדיה יוסף זללה"ה?

ההגדרה שאני מכיר, זה שאין גדר ברור לעניין תערובת, אלא הכל תלוי *בראות העין*, ואי אפשר לתת קיצבה לדבר מה נחשב מעורב ומה נחשב מרוחק, שלפעמים הפריטים שונים זה מזה בצורתם או בגודלם או בצבעם ואין שם "בורר" אף שהמרחק ביניהם אינו גדול כל כך (חזו"ע שבת ח"ד עמ' קפ. יבי"א ח"ה סימן לא. מנוח"א ח"ב עמ' ריט. משמעות ביאו"ה סימן שיט סעיף ג' בד"ה לאכול מיד. אורחות שבת ח"א עמ' קלא)

השאלה האם זה נכון? (ולאור זאת, האם יש לי מתלה בגדים צמודים אחד לשני ודומים בערך אחד לשני, או ספרים בספריה בגדלים תואמים – האם מחוייב אני לברור את הספר או הבגד הנכון? או שהאי לחודה קאי והאי לחודה קאי ואין כאן תערובת?

ועוד שאלה שהסתפקתי, בהנחה והגדלים של הספרים כן שונים זה מזה, אך שאני בא לקחת בחושך הכל שווה בעיני, אם הוצאתי בטעות ספר שלא רציתי ואז שהגעתי לאור נוכחתי לדעת זאת, האם עליי לקרוא בו קצת או לא?

תודה רבה מראש!

תשובה:

בדרך כלל רגילים לומר שערימת ספרים מבולבלת היא תערובת, אבל כשהם על המדף ויש כריכות הם ניכרים ואינם תערובת. כמו כן, חשב לדעת שפילוס דרך מותר כמו קילוף, למשל ערימת בגדים שצריך להזיז כדי למצוא ולהגיע לרצוי שבהם. כמו כן סתם להזיז בארון התלייה לצד כדי ליצור מקום לשלוף, אינו ברירה.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. בשבת.
    יהודי רוצה להוציא חפץ 1 ספציפי, מתוך מצבור חפצים, שהינם כולם מאותו סוג, שנמצאים במעורב, בתוך תא בארון חשוך, בחדר חשוך.
    הוא לא יודע בוודאות היכן החפץ ה1 הספציפי שרוצה בו.

    1] האם מותר לו לקחת חפץ 1 כלשהוא ולצאת איתו למקום מואר במסדרון, כדי לראות איזה הוציא.
    ואם זה לא החפץ הספציפי שרצה להוציא, אז להניח את החפץ הלא רצוי הזה, בתוך תא ריק בארון החשוך [תא אחר מהתא שממנו הוציא אותו].
    ולנסות שוב פעם להוציא את החפץ הספציפי שרוצה? או שקיים בכך איסור בורר?

    2] האם זה נחשב כדין הבורר לצורכו, ורואה שבטעות אין זה מה שרצה [כגון שטעה בזיהוי של החפץ, או שגילה פגם בחפץ],
    שאין בזה איסור ברירה, וגם אינו צריך להחזיר את החפץ למקום שהיה בו לפני הברירה.
    [שו"ת אגרות משה ח"ד סימן עד בורר יב.
    שש"כ פ"ג סעיף ה' הערה י'.].
    או שכאשר חפץ נלקח ממקום חשוך, זה לא בגדר טעות, אלא בגדר זדון, כי הרבה יותר סביר להניח שיטעה, ולכן אסור לקיים כך?

    3] כל עוד החפץ אינו מוקצה, זה משנה לשאלות האלו באיזה סוג חפץ מדובר?

    תודה.

  2. 1. קיים בזה איסור בורר, שיחזיר לתערובת.
    2. זו כוונתו כאן לכתחילה ולא טעה במקרה, הוא בעצם ממיין.
    3. אין קשר לנושא של מוקצה.

  3. אם מחזיר לאותה תערובת,
    האם מותר לקיים כך לכתחילה?
    כי מוכיח בכך שכל מה שהוציא את החפץ, היה רק בשביל לראותו באור?
    תודה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל