לתרומות לחץ כאן

גדר "תערובת" לעניין בורר

שאלה:

שלום לכבוד הרב,

לגבי מלאכת בורר, אשמח שכבוד הרב יסביר לי מה מוגדר "תערובת" לעניין בורר לפי שיטת הרה"ג עובדיה יוסף זללה"ה?

ההגדרה שאני מכיר, זה שאין גדר ברור לעניין תערובת, אלא הכל תלוי *בראות העין*, ואי אפשר לתת קיצבה לדבר מה נחשב מעורב ומה נחשב מרוחק, שלפעמים הפריטים שונים זה מזה בצורתם או בגודלם או בצבעם ואין שם "בורר" אף שהמרחק ביניהם אינו גדול כל כך (חזו"ע שבת ח"ד עמ' קפ. יבי"א ח"ה סימן לא. מנוח"א ח"ב עמ' ריט. משמעות ביאו"ה סימן שיט סעיף ג' בד"ה לאכול מיד. אורחות שבת ח"א עמ' קלא)

השאלה האם זה נכון? (ולאור זאת, האם יש לי מתלה בגדים צמודים אחד לשני ודומים בערך אחד לשני, או ספרים בספריה בגדלים תואמים – האם מחוייב אני לברור את הספר או הבגד הנכון? או שהאי לחודה קאי והאי לחודה קאי ואין כאן תערובת?

ועוד שאלה שהסתפקתי, בהנחה והגדלים של הספרים כן שונים זה מזה, אך שאני בא לקחת בחושך הכל שווה בעיני, אם הוצאתי בטעות ספר שלא רציתי ואז שהגעתי לאור נוכחתי לדעת זאת, האם עליי לקרוא בו קצת או לא?

תודה רבה מראש!

תשובה:

בדרך כלל רגילים לומר שערימת ספרים מבולבלת היא תערובת, אבל כשהם על המדף ויש כריכות הם ניכרים ואינם תערובת. כמו כן, חשב לדעת שפילוס דרך מותר כמו קילוף, למשל ערימת בגדים שצריך להזיז כדי למצוא ולהגיע לרצוי שבהם. כמו כן סתם להזיז בארון התלייה לצד כדי ליצור מקום לשלוף, אינו ברירה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל