שאלה:
יש "שטח ירוק" גדול מאד בתוך העיר עם מדשאות גדולות, צמחייה רבה, מתקני שעשועים וגם עצי חרובים. עצי החרובים גדולים ונותנים פרי רב.
1. האם מותר לאסוף מהחרובים הנופלים על הקרקע (מדובר בכמויות עצומות, אם אאסוף למשל 100 חרובים איש לא ירגיש בחסרונם. וכן אין שילוט האוסר לקטוף/לאסוף)?
2. אם אני אוסף ולוקח הביתה, האם עליי להפריש תרומות ומעשרות, או שזה פטור מדין הפקר ?
תשובה:
שלום רב.
עץ העומד ברשות הרבים ומופקר לכל, מותר לאכול מפירותיו בלי להפריש מהם מעשרות. [בדרך כלל נדיר שיש כזה דבר, תבדוק טוב אם אכן מדובר בעץ הפקר… וכן יש לדעת שאינו ערלה, אני חושב שחרוב לא נותן פירות בשנים ראשונים אבל כדאי לוודא את זה]. יש לזכור שחרוב מצוי מאוד בו תולעים, יש לבדוק היטב. יש להסתכל חיצונית אם יש חורים בפרי. אם יש חורים , אסור לאכול. אם אין חורים, צריך לשבור את החרוב למספר חלקים ולבדוק. אם רואים פירורים או חוטים הנראים כמו קורי עכביש – אסור לאכול.
מקורות:
שו”ע יו”ד סי’ של”א סעיף ט”ז.
תודה כבוד הרב,
1. לא מדובר בשדה הפקר מחוץ לעיר, אלא בשטח ציבורי בתוך העיר השייך מן הסתם לעירייה. האם זה נקרא הפקר ?
2. האם הפטור מהפרשת תו"מ הוא רק אם אוכלים במקום או אפילו כשאוספים בשקית ולוקחים כדי לאכול בבית ?
3. הערות: (א) חרובים אלה יפיפיים מאד מבחוץ, חלקים וללא חורים כלל וכלל, וללא נגיעות. לפחות בשלב הזה של העונה. (ב) לא נראה שיש דבר כזה עץ חרובים שנותן פרי בכמות כזאת והוא גם ערלה. מדובר בעצי ענק.
גם עירוני זה הפקר, ואפשר לקחת הביתה כי זה כבר גמר גידולו.
בגמרא מבואר שהחרובים נותנים פירות לשבעים שנה כמעשה של חוני המעגל
באחרונים כבר דנו להסביר את דברי הגמרא אלו, כיון שגם באופן טבעי ללא אמצעי זירוז נקבת החרוב נותנת פירותיה אחרי שש שנים, וראה בכורות ח א.
גם שש שנים זה הרבה אחרי שנות הערלה
אמת. לכן רמזתי, במצב טבעי ללא זרזים. אני משוכנע שמי שמגדל היום חרובים למטרות מסחר בודאי לא מחכה שש שנים לפרי. אני מניח שבגינה ציבורית אין זרזים רק ציינתי את הנקודה להשלמת התמונה, וכדי ללמוד גם לאילנות אחרים, לזכור תמיד שיכול להיות חשש כזה.
השאר תגובה