שאלה:
שנים ארוכות שאני מייחל לסוכת חזון-איש. מראש לא ידעתי איך לעשות זאת וגם לא האם זה כ"כ שייך בתנאים שהיו לנו. כעת שנה זו זכינו וקנינו סוכה חדשה (חדשה לנו. משומשת יד שניה) ורציתי לברר את המצב. מדובר במה שנקרא סוכת לגו. כלומר זה מורכב מחלקים כדלהלן. יש מסילה מפלסטיק בה מכניסים לוחות מפלסטיק שמשמשים כדפנות (זה שני לוחות לגובה שנכנסים זה בזה כחלקי פאזל) ולמעלה יש עוד מסילה. תפקיד שני המסילות היא להחזיק את הפאנלים / הדפנות צמודים. השאלה שלי היא כדלהלן: האם הפלסטיק הזה לא מקבל טומאה? לאורה המסילה התחתונה היא כלי קיבול. מעבר לכך אין לי מושג ואין לי גם איפה לברר איך המרפסת (מעץ) מחוברת לדירה ולקרקע שמתחתיה (המרפסת ממוקמת בקומה שניה מחוברת בקורות עץ לאדמה למטה וכן בדרך כלשהיא לבית עצמו או שלא. יתכן שהיא רק צמודה אך לא מחוברת) כמו"כ חשוב לי לדעת איך לשים את הסכך. האם ניתן לקשור אותו לדפנות? או שמא לשים מעליו קורות עץ שיכבידו עליו? והאם יש עדיפות לאחד מהדרכים שציינתי? סליחה על האריכות פשוט לא יודע איך להתחיל
תשובה:
שלום וברכה
פוסקי זמנינו דנו רבות אם פלסטיק נחשב דבר המקבל טומאה, ראה מנחת יצחק ח"ד סי' קיד[1] ועוד רבים. למעשה ההוראה המקובלת להחמיר בזה לגבי מעמיד ממש, שלא לקשור את הסכך באזיקונים או להעמידו ישירות על הפלסטיק [גם מטעם שכשם שאין מעמידים בדבר המקבל טומאה אין מעמידים בדבר שאין גידולו מן הארץ], אבל נראה שלגבי חומרת החזון איש של מעמיד דמעמיד, הסומך לומר שפלסטיק אינו מקבל טומאה יש לו על מה לסמוך, אחר שבלאו הכי מדובר רק בחומרא שאינה מן הדין ממש. על כל פנים תקפיד שהסכך עצמו יעמוד על מוטות עץ, כמו שנוהגים בכל סוכה לנצח.
הקשירה של הסכך למוטות עץ תעשה עם סיבי גאווה הנמרים בכל מקום שמוכרים סכך קיינעס, באריזה ירוקה, הם סיבים לא מעובדים.
חג כשר ושמח ושנה טובה.
[1] שו"ת מנחת יצחק חלק ד סימן קיד
ד וע"ד מש"כ בספרי לטבול כלים מפלסטיק הנקחים מגוים בלא ברכה.
(א) הנה מה שרצה כמ"ע, להוסיף סניף מדברי השב יעקב (סי' ל"א), המובא בשע"ת ויא"פ (יו"ד סי' ק"כ), דכלי שאינו מקבל טומאה, אינו בדין טבילת כלים הנקחים מעכו"ם, ופלסטיק אינו מקבל טומאה, – הנה חוץ ממה דדברי השב יעקב, ל"ה אליבא דהלכתא, וכמ"ש בשו"ת גידולי טהרה (סי' י"ז), דאין לזה שורש בש"ס לדמות טבילה לטומאה, ואדרבה כיסוי של כלי קיי"ל (ביו"ד), דצריך טבילה, ואלו לענין טומאה, משנה שלימה שנינו הכיסוין טהורים, ואף על גב דהפוסקים למדו דיני טבילה מטומאה, היינו אי אזלינן בתר המעמיד, אבל לא לענין כזה עיין שם, – עוד אינו ברור כל כך, דפלסטיק אינו מקבל טומאה, ואף פשוטי פלסטיק, עפי"מ שהאריך בתשו' מהרש"ם (ח"ח /ח"א/ סי' ב') בגומי עיין שם, והערותי בזה לענין מקואות, כמבואר בתשובתי הנדפס בספר טהרת יום טוב (או"ח קל"ו מדה"ס), ומכ"ש בכלי קבול, די"ל כיון דנעשה מחומריים וכחות שבצמחים כמו עצים, שעשו אותה שרפים מלאכתיים, ואח"כ נתייבשו, דינם ככלי עץ, עי' בספרי שם (ח"ג סי' ס"ז אות ה'), ומקבל טומאה, וצריך טבילה, כיון דאם נשברו יש להם תקנה, כמבואר בספרי, ואף אם נתערב בעשייתן, מין שאינו מקבל טומאה, מ"מ הרי מבואר במשנה (כלים פי"א), דברזל טמא שבללו עם ברזל טהור, אם רוב מן הטמא טמא וכו', וכן מן החלמא ומן הגללים עיין שם, (ובתשו' בי"צ (יו"ד ח"א סי' קמ"ד במפתחות אות ז') מסופק לענין הגעלה, אם לדמות לענין טומאה וטהרה בזה, ובתשו' גבול יהודה (קישונוב), פשיטא לי', דאזלינן בתר רוב, ובספר יד יהודה ס"ל, דל"מ רוב, והובא דבריהם בספרי שם עיין שם), – אמנם פשיטא, דאף לפי ההלכה, דאין למידין טבילה מטהרה בזה, מ"מ אם עושין כלי ממין שרובו ממתכת ומיעוטו מחרס, (וכגון אותם הכלים דמיירי בהם בתשו' בי"צ וגבול יהודה שם), צריכים טבילה מדאו', דבכה"ג ילפינן טבילה מטומאה, כמו לענין מעמיד כנ"ל, וכה"ג איתא דאזלינן בתר רוב, בכלי שיש לישראל ועכו"ם בגוי', להפרי תואר (יו"ד סי' ק"כ ס"ק י"ב וי"ג), הובא בדרכי תשובה שם (ס"ק פ"ג) עיין שם. – שוב ראיתי בחזון איש (ה' מקואות סי' קכ"ו אות ז'), דכתב לענין פקק של גומי, דאינו מקבל טומאה, אף אם הוא כלי קבול, דלאו מינא דעץ נינהו עיין שם. ולפי"ז נראה דה"ד בפלאסטיק, וצ"ע בכ"ז.
(ב) ואגב ראיתי דבר פלא, בתשו' ג"ט שם, שמביא מה שהקשו, דאמאי לא נצטוו על טבילת כלים במלחמת סיחון, וכתב דאפשר ליישב קצת, דלפ"מ דאמרינן (בע"ז), דמשעה שנתנה ארץ לאברהם אבינו, זכה בה, ובכל מה דאית בה, ובכלל זה ג"כ מיני המתכת, היוצאים מן הקרקע, וא"כ כל אלו הכלים הנעשים ממתכת שהוציאה מהקרקע מכאן ואילך, מדינא א"צ טבילה, דהוי כנותן כסף לאומן לעשות לו כלי עכת"ד, – ומש"כ דהוי כנותן כסף וכו', כוונתו לשיטת המחבר בש"ע שם (סעי' י') עיין שם, – וא"כ לפי דבריו, כל הכלים אשר עושים ממחפרת של ארץ ישראל, אף שהמה ביד נכרים, ל"ה צריכים טבילה לשיטת המחבר, ומכ"ש שא"צ ברכה, ואולי י"ל דתלוי בפלוגתא אם יש קנין לנכרי בא"י וכו', עי' רמב"ם (פ"א מה' תרומות ופ"ב מה' ביכורים), אבל דבריו נפלאו ממני, דהאיך יעלה על הדעת לומר כן, דאף אם א"י מוחזקת לנו מאבותינו, וקרקע אינה נגזלת, מ"מ אם עכו"ם תלש איזה דבר מהקרקע, ותקנה לעשות מזה כסף או מתכת וכיב"ז, בודאי קנאה ביאוש ושינוי מעשה ושינוי השם, עי' (סוכה נ' ע"ב נ"א), בסוגיא דאוונכרי, וממילא הכסף שלו, ועשיית הכלי שלו, והוא פשוט.
(ג) ושוב עיינתי בספר שו"ת יביע אומר (ח"ד חיו"ד סי' ח') שציין כמ"ע, וראיתי שם בתיקונים והוספות ומילואים לסימן הנ"ל, שהביא דברינו, וז"ל, מש"כ בענין כלי פלסטיק וניילון הנקחים מגוי שאינם צריכים טבילה מעיקר הדין, כעת ראיתי בשו"ת מנחת יצחק ח"ג (סי' ע"ו וע"ז וע"ח), שהעלה שיש להטבילן בלא ברכה, מפני שחשש לטענת הרב מלמד להועיל (סי' מ"ט), שהואיל וכל דין טבילה כלי זכוכית, אינו אלא מדרבנן (מפני שאפשר להתיכם ולעשותם כלים שנית), י"ל דלא גזרו, אלא על כלי זכוכית, ולא על שאר כלים, שאפשר להתיכם, והוסיף להסתייע, ממ"ש במסגרת השלחן על הקש"ע (סי' ל"ז), בכלי של פורצליין /חרסינה/, שיש להם תקנה, שיטבילם בלא ברכה, עיין שם, ובאמת שבכלי פורצליין עצמם, מנהגנו שלא להטבילם כלל, וכמו שהעיר הכנה"ג (יו"ד סי' ק"כ הגה"ט אות י), וכ"כ מרן החיד"א בשיורי ברכה (שם סק"ג), אלא די"ל שהכנה"ג שם, נתן טעם לזה, מפני שאם נשברו אין להם תקנה, וכ"כ בשאילת יעב"ץ (סי' ס"ז), ושמטעם זה לא ראינו ולא שמענו, מי שיצריכם טבילה כלל עיין שם, וכ"כ בערוך השלחן (סי' ק"כ סק"ג), אבל בנד"ד אה"נ שיודו שצריכין טבילה, מ"מ לדינא, נ"ל, כמ"ש בפנים מהטעמים שנתבארו שם, ומ"ש המנחת יצחק, לציין על דבריו בח"א (סי' מ"ה), אם שייך בזה דשיל"מ =דבר שיש לו מתירין=, עי' בשו"ת יביע אומר (ח"ב חיו"ד סי' ט' אות ד – ה), ובשו"ת מהרי"ץ דושינסקי (סי' ס"ט), ובשו"ת קונטרס התשובות (סי' ל"א) עיין שם, עכ"ל, – העתקתי כ"ז מפני שיש שייכות לדברי, – אמנם גם בפנים שם, סיים והמחמיר על עצמו להטבילן בלא ברכה, תבא עליו ברכת טוב עיין שם. דושה"ט יצחק יעקב ווייס
יישר כח על התושבה המהירה. אז בעצם אין לי מה לדאוג בקשר להאם המרפסת נתמכת בברזל? וכן אין לי מה לחשוש בקשר לשים את הקורות עץ על גבי הפלסטיק האמור ועליו להניח את הסכך?
בברזל שתומך את הקרקעית נראה שאינו נחשב מעמיד לסכך, ובכל מקרה ודאי זו אינה סוכת חזון איש קלאסית, אבל זו הרי רק חומרא שרבים לא נהגו בה, וגם לדעת החזון איש זה לא לעיכובא, ויש כאן צדדים שזה טוב יותר מאם היו ברזלים בדפנות. הכי חשוב זה שהסכך לא ישב ישירות על דפנות הפלסטיק, אלא תעשה עליו מוטות עץ כעין פרגולה ועליהם תשים את הסכך.
א) האם החזו"א התייחס לכך כחומרא בעלמא או שמא מעיקר הדין הוא לא ראה את ההבדל בין מעמיד למעמיד דמעמיד?
ב) האם לסוכת חזו"א חייבים לבנותה ע"ג הקרקע ולא ע"ג מרפסת הנתמכת במוטות ברזל?
1. החזון איש מקדים שלדעת רוב הראשונים מעמיד בדבר המקבל טומאה אינו מעכב, אלא שעד כמה שחוששים לכך, הוא אינו רואההבדל וכו'…
2. יש נדון רחב האם ריצפת הסוכה היא חלק מהסוכה, הנושא הזה נדון לגבי הגמרא בסוכה ברשות הרבים אם נחשבת סוכה גזולה, ראה שם בשפת אמת ועוד, וזה תלוי בזה לכאורה.
לכאורה יש לחלק בין רצפת הסוכה בסוכה גזולה למשל ששם אכן יש לדון האם זה פוסל או לא למקרה דנן. שכן כאן הרי כל הסוכה, הדפנות והסכך עומדים על המרפסת ונתמכים ע"י העמוד שמחזיק אותה. אם תוציא את אותו עמוד התווך הסוכה הרי תיפול יחד עם המרפסת.
אמת, אבל על הקרקע מותר להניח סוכה אף שהיא פסולה לסיכוך…
השאר תגובה