שאלה:
יש לי צנצנת זכוכית שהתרוקנה מקפה, אני רוצה למלא אותה בקפה מאריזת מילוי. השאלה אם צריך תחילה לטבול את הצנצנת ואם כן האם יש להסיר את התוית (אציין שנח לי שהתוית תישאר כי היא מלמדת על תוכן הצנצנת).
תשובה:
שלום וברכה
דעת רוב פוסקי זמנינו שיש חובה להטביל וכך המנהג כמדומני, ויש כמובן להסיר את התוית, כי אף שמיעוט שאינו מקפיד עליו אינו חוצץ, זו הלכה רק בדיעבד ולא לכתחילה.
מקורות:
נדון רחב יש בזה כאשר לא רוצה להשתמש קבוע שזה הלכה רווחת להצריך טבילה, אלא רק להוסיף משהו שיש לו מבחוץ וכשיגמר הכל עם התוספת יזרוק את הקופסה, כגון החזרת יין לבקבוק אחרי קידוש, או הוספת קפה לצינצנת – איחוד אריזות, כך שלא שמים שם משהו חדש אלא חלק מהמוצר הקודם, ונחלקו בזה הדעות: בס’ שמירת שבת כהלכתה פרק ט הערה מד הביא מהגרש”ז אוירבך להתיר, משום שלדעתו זה נחשב המשך מצב קיים ואינו נחשב שימוש בפני עצמו, וכן התיר הגרי”י פישר זצ”ל בהליכות אבן ישראל עמ’ קח. אמנם בס’ מציון תצא תורה ח”א סי’ שסט הביא בשם הגר”א נבנצל שליט”א רב העיר העתיקה בשם הגרי”ש אלישיב שאסר זאת, וכן החמיר בזה בחוט שני טבילת כלים עמ’ ל’. דעת האגרות משה אגב כנגד רבים מהפוסקים שכלל א”צ לטבול בקבוקים גם בשימוש חוזר ממש, ראה נימוקיו בח”א סי’ קכב ויו”ד ח”ב סי’ מ. לדעתו יצירת הבקבוק היא ההחלטה להשתמש בו קבוע, וזה נעשה על ידי ישראל ועי’ עוד שם.
הרב כתב: "כגון החזרת יין לבקבוק אחרי קידוש, או הוספת קפה לצינצנת – איחוד אריזות כך שלא שמים שם משהו חדש אלא חלק מהמוצר הקודם" האם אין נפק"מ בין השנים? הרי כשמחזירים יין לבקבוק זה אכן לא משהו חדש אלא היה שם קודם משא"כ איחוד אריזות זה אומר שמה שקודם היה בצנצנת א הולך עכשיו לצנצנת ב וכעת יש בצנצנת ב דבר שלא היה שם מעולם, האין בזה בעיה?
בשניהם יש בעיה כפי שציינו.
השאר תגובה