לתרומות לחץ כאן

קידש על מזונות ואחר כך אכל סעודה, האם חייב גם סעודה שלישית?

שאלה:

בבתי כנסת רבים נוהגים בעלי שמחה כגון הולדת בן או בת או בר מצוה ושבת חתן לעשות אחר התפילה קידוש בבית הכנסת על מיני מזונות ,קוגל וכו ,האם מי שהשתתף בקידוש ,שמע ואכל שם חתיכת עוגה או קוגל,האם הוא צריך שוב לקדש. כשהוא חוזר לביתו ואוכל את הסעודה העיקרית (בהנחה שגם בני ביתו כבר יצאו ידי חובת קידוש) ואם מעיקר הדין הוא אינו צריך לקדש שוב בביתו,מה דין הסעודה הזאת אם הוא אוכל אותה לפני חצות היום או אחרי חצות היום ואם הוא אוכל אותה בזמן מנחה גדולה,האם יהיה יחשב לו כסעודה שלישית (אע"פ שעוד לא התפלל מנחה?
בברכת התורה.

תשובה:

שלום וברכה

דעת הגר"א שדין קידוש נאמר דוקא בקידוש על הפת, אבל לדעת רוב הפוסקים יוצאים ידי חובה באכילת מזונות, כפי שאתה מעיד לנו על מנהג של ישראל וזה נכון, ואין צורך לקדש שוב, בסעודה לא יוכל לצאת ידי חבות סעודה שלישית, כי סעודה שניה אינו יכול לצאת באותם מזונות, בסעודה ראשונה ושניה צריך דוקא פת, ונמצא שעדיין לא יצא ידי חובת סעודה שניה. אמנם ראיתי פעם באיזה קובץ בשם הרב וואזנר זצ"ל שניתן להחשיב את הקידוש כסעודה שלישית ואת הסעודה כסעודה שניה ואין חיוב לאכול שוב, אבל חיפשתי רבות פסק זה ולא מצאתיו והוא תמוה בעיני, לכן אשנח אם מישהו ישיב לי את אבדתי, אבל כל זמן שלא מצאתיה אני חושב בסרא פשוטה שכיון שלא יצא בזה סעודה שניה, אין כאן גם סעודה שלישית.

ערב טוב.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. לא באתי לקבוע מסמרות אלא כתלמיד הדן לפני הרב. כפי שהרב ציין, המאמר באותו קובץ תמוה מאוד משני סיבות נוספות בנוסף לסיבה שהרב ציין בתשובתו (איך אפשר לאכול סעודה "שלישית" לפני סעודה "שניה"?):
    א) ס"ג צריך הרי לאחר חצות ולכתחילה לאחר מנחה (לדעת רוב הפוסקים עכ"פ)
    ב) לכתחילה הרי צריך פת גם בס"ג.
    ואם קבלה נקבל ואם לדין יש תשובה כנ"ל אלא שאדם שמקפיד על הגר"א הנ"ל ואכן נטל ידיו לקידוש בביהכנ"ס ולאחר מכן הסעודה בביתו התאחרה עד לאחר חצות יש יותר מקום להקל לכאורה שסעודה זו תחשב כס"ג למרות שזה הרי עיקר סעודתו. בבוקר הוא רק אכל כזית פת בשביל לאחל מז"ט וכעת הוא אוכל "בשר ודגים וכל מטעמים" ומקיים את ה"לענג את השבת ולהשמין הוא המאמין וזוכה לקץ הימין"

  2. יישר כח גדול,אבל לא הבנתי מצד אתם אומרים הוא יצא י"ח קידוש על מזונות ואין צורך שוב לקדש ומצד שני אתם אומרים שאין יוצאים י"ח סעודה שניה על מזונות אלא על פת דוקא, לכאורה תרתי דסתרי , כי א"כ איך הוא יצא י"ח קידוש על מזונות שהרי צריך להיות קידוש במקום סעודה והרי הוא לא אכל פת וא"כ הוא צריך שוב לקדש ואינו יכול לסמוך על הקידוש שנעשה בבית הכנסת או במקום אחר ולכאורה גם אם הוא הדין אם הוא קידש בביתו תחילה ואכל מזונות ורק כעבור שעה רצה לאכול את הסעודה העיקרית על פת שצריך שוב לקדש אא"כ הקידוש היה סמוך לסעודה ,ויוצא לכאורה שזו סברת הגר"א כמו שכתבתם ואשמח שתציינו בתשובתכם את המקור לדעת הגר"א בזה.ושוב יישר כח גדול .
    בברכה רבה וכו"ט.

  3. יש כאן עירבוב מושגים, קידוש במקום סעודה אין הכוונה לדין סעודת שבת וגדריה, אלא בעצם "קידוש במקום אכילה", לצורך הענין אגב דעת הרבה פוסקים ששתיית רביעית יין או שתי רביעיות גם מספיקה ואין חיוב אפילו במזונות.
    הגר"א נמצא בס' מעשה רב והובא בביאור הלכה בסי' רעג סעיף ה, ואכן טעמו כעין דבריך, ועל פי הרשב"ם שבמקום קריאה שם יהיה העונג וכו', עיין שם.

  4. לכאורה נראה שהפסק שהובא בשם עמוד ההוראה זצוק"ל צריך עוד ביאור מאחר ואנחנו פוסקים כדעה שמצוות צריכים כוונה,והרי כאן זה אומדן דעת שהתכוון על הסעודה השנייה כמצות לשם סעודה שניה,וה"ה בסעודה השלישית גם אם הזמני הסעודות היה בסדר.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל