לתרומות לחץ כאן

סדרי עדיפות במקום לתפילת מנחה

שאלה:

בתור אדם ליטאי שגדל והתחנך בישיבות הליטאיות ומתפלל בנוסח אשכנז אך כרגע אני עובד שמונה שעות ביום יש לי שלושה אופציות. יצויין בדרך אגב שבעבר הבעייה הייתה קיימת רק בחורף שאז סיימתי את העבודה לאחר השקיעה ואז אכן לא היו לי שלושה אופציות אלא רק אחת שנאלצתי בדיעבד להסכים לכך והיא להתפלל במקום עבודתי שלא היה לטעמי ולא לרוחי הן מבחינת הנוסח והן מבחינת האווירה והן בכך שזה לא נעשה בביכנ"ס אלא במשרד אך על של עתה באתי ואלו הם האפשרויות (מעבר להנ"ל)
א) להתפלל בישיבה ממול – אכן ישיבה ליטאית ונוסח אשכנז אך ללא חזרת הש"ץ. מה שנקרא "מנחה קצרה". החזן מתחיל בקול מיד אחרי הקדיש ואומרים קדושה וכולם מתחילים בלחש אחרי שהוא מסיים הקל הקדוש כך שאפסיד את החזרת הש"ץ.
ב) מיד אחרי העבודה באיזשהו שטיבל אך שם באופן שיטתי לא אומרים תחנון במנחה כך שאפסיד תחנון (או אפשרות נוספת שאומר זאת בסוף חזרת הש"ץ אחרי מודים דרבנן או כשכולם אומרים עלינו)
ג) במנין ליטאי שמתפללים "כמו שצריך" אלא שמתחילים בעשר/חמש-עשרה דקות לפני השקיעה וזה גולש לעד חמש דקות אחרי השקיעה.

תשובה:

שלום וברכה

אם בשטיבל מתפללים במתינות ואפשר להתפלל כראוי נראה שזה הכי טוב, כיון שלומר תחנון בין השמשות גם כן לא פשוט, ומנהג ירושלים היה להמנע מכך [אף שהמשנה ברורה אומר שכן לומר], אבל אם מתפללים שם במרוצה ואין מקום שקט ונוח לעמוד ולהתפלל בכוונה, נראה לי שעדיף להתפלל בישיבה ממול [שחבל שנוהגים כמנהגם].

שיתקבלו התפילות.

מקורות:

במשנה ברורה בסי' קלא ס"ק יז כתב שבין השמשות נהגו ליפול, עד 13 דק' לאחר השקיעה הוא עדיין בין השמשות, אולם מנהג ירושלים היה להחמיר בזה משום שחמירא סכנתא מאיסורא, ראה הליכות שלמה פרק יג אות ד בשם הגרש"ז אויערבך וראה תשובות והנהגות ח"ג סי' נג,[1] שכך מנהג ארץ ישראל.

[1] תשובות והנהגות כרך ג סימן יג

שאלה: תפילין ביום טוב שני בארץ ישראל

המנהג פשוט היום בארץ ישראל שתיירים ומבקרים הבאים לא"י ודעתם לחזור לחו"ל, שומרים יום טוב שני על כל פרטיו, מתפללין תפילת יום טוב ולא מניחין תפילין, וכן מעיד בפאת השלחן (סימן ב ס"ק ט"ו), ומפורש כן כבר בתשובות אבקת רוכל סי' כ"ו ודלא כחכם צבי (סימן קס"ז) דס"ל דאף לקולא לענין עשיית מלאכה יכולין לנהוג כבני א"י. ואף שהשו"מ מהדו"ג ח"ב סי' כ"ח נקט כדבריו ע"ש, וכ"כ הגר"ז תצ"ו סי"א בשם הראב"ן [וע"ע בסי' א' ס"ח], מ"מ בנו בשאילת יעב"ץ סי' קס"ח חולק ע"ז, וכן המנהג הפשוט בא"י שבני חו"ל הבאים לא"י נוהגים כמו בחו"ל וכמ"ש בהלכות קטנות סי' ד', והברכ"י בסי' תצ"ו או' ז', וכתב שכן הסכמת האחרונים וכמובא בשע"ת שם סק"ה ובמ"ב סקי"ג.

ואלולא דמסתפינא אמינא שעכ"פ תפילין יש לו להניח בצינעא, וטעם הדבר דשורש הדין שבני חו"ל אסורים במלאכה מפני שנותנין עליהם חומרי מקום שיצא משם, וכיון שנוהגין כיום טוב לענין מלאכה גם מתפללין דיום טוב, אבל לעולם לא מצינו שמדין חומרי מקום שיצא משם תחול קדושה בגוף היום, וכ"ש להקל להיפטר ע"י כן ממ"ע דתפילין, והראשונים נדחקו למה לא מניחים תפילין בחו"ל ביום טוב שני, ופירשו כיון שחז"ל תיקנו שהיום יום טוב אין בו תפילין, שאם יניחום יזלזלו בו, וא"ש ביום טוב שני בחו"ל, שיסודו קבוע כראשון דלמא אתי לקלקולי, אבל כשנוגע רק במקרה מסויים ליחיד הבא מחו"ל, שמעיקר הדין לא שייך אצלו שמה הגזירה, רק משום דין דחומרי מקום שיצא משם, בזה לא תיקנו להקל ממ"ע דתפילין, ולא חיישינן בזה דאתי לזלזולי, שהרי בלאו הכי רואה שכולם לא שומרים שם כלל י"ט שני, ויתלה דלכן שאני אצלו שהוא בארץ ישראל, וע"כ ראוי להחמיר אצלו שיניח תפילין, וראיתי מובא מהגר"מ סולווייציג זצ"ל בשם אביו הגר"ח מבריסק זצ"ל, שאם הוא בארץ ישראל ביום טוב שני ודעתו לחזור לא יבטל ביום טוב שני תפילין, שזהו קולא ולא חומרא, ומרן זצ"ל הגריז"ס לא העיר בארץ ישראל לתיירים להניח תפילין, ואולי דעתו שלמעשה לא נתכוין הגר"ח זצ"ל לשנות מהמנהג שנהגו בו כיום טוב לכל דבר.

ומצינו כדברינו להדיא בש"ע (שד"מ) במי שהולך במדבר ושומר יום אחד שבת, נוהג למלאכה ותפלה כשבת, אבל תפילין צריך להניח אף שמתפלל דיום שבת, ע"ש בבה"ל שאינו מתפלל בתפילין את תפלת שבת דהוי תרתי דסתרי, אבל מניח אח"כ את התפילין, וגם כאן לע"ד יש מקום לחוש למ"ע דתפילין ולהניח בצינעא, וחשש איסור ליכא בזה, שמתנה שאם אינו חייב לא מתכוין למצוה, וכה"ג יצא מכל ספק וכן ידי שיטת החכ"צ, וכן שמעתי מפי הגאון ר' ראובן בענגיס זצ"ל שראוי לחשוש לשיטת החכ"צ, ועיין בספר ארץ ישראל בשם הגר"ש סלנט זצ"ל מרא דארעא דירושלים עיה"ק שהורה כן לחוש לשיטת החכ"צ שיש להניח תפילין ביום טוב שני, [עוד כתב שם פשרה לענין התפלות כיצד יתפלל ויקדש, ואינו תח"י כעת]. ובדברינו הנ"ל יש הכרעה נכונה בעז"ה, אבל קשה הדבר להורות לרבים נגד מנהג המקובל וכנ"ל, אבל בצינעה יש מקום לעשות כן וכהוראת גדולי ירושלים זצ"ל.

היוצא מדברינו שהבא מחו"ל ליום טוב ע"מ לחזור נוהג ביום טוב שני לגמרי כיום טוב, ונהגו שאינו מניח תפילין אף שזהו קולא, שחוששים שאם יניח אתי לזלזל ביום טוב, אבל המניח בצינעא ובתנאי דאם אינו חייב אינו רוצה לצאת אין מזניחין אותו שיש לזה יסוד וכמ"ש.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. ומה אעשה עם התחנון שלא אומרים בשטיבל? (כשאגב שמעתי פעם הסבר שכיון שהרבה פעמים מתפללים אחרי השקיעה אז גם המנינים המוקדמים יותר לא אומרים את התחנון. כעין "לא פלוג")

  2. בלאו הכי גם באופציה ג' אין תחנון, ומרויחים כאן חזרת הש"ץ, ולדעתי אתה יכול לומר תחנון באיזו פינה ואין בזה משום לא תתגודדו וכך הכל מצויין.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל