לתרומות לחץ כאן

מצות שמחה בראש השנה / בגד חדש

שאלה:

האם יש עניין לא לחדש בגד לר"ה כי זה יום דין אלא להמתין לסוכות

תשובה:

נראה שלכל הפחות לנשים המנהג להמתין לסוכות, כי אז יש בודאי מצות שמחה, לגבי גבר שבלאו הכי עיקר מצות שמחתו ביום טוב בבשר ויין, יעשה כרצונו.

מקורות:

לגבי השאלה אם יש מצות שמחה בראש השנה רבו הדעות, במשנה ברורה בסי' תקצז ס"ק א[1] כתב שיש מצות שמחה בראש השנה, וכ"כ בשאגת אריה סי' קב[2], אולם בשו"ע סי' תקכט סעי' ו ובשו"ת בנין ציון ח"ב סי' קנ ועוד אחרונים כתבו, שאין מצות שמחה בראש השנה, ומה שהובא בראשונים לאכול בשר שמן הוא לסימנא טבא או משום כבוד יום טוב. וכ"כ בטורי אבן חגיגה דף ח. ולדינא הנדון שלך תלוי בשאלה זו, ונדמה שמנהג העולם שלא לקנות בגד חדש לראש השנה, ומשאירים זאת לחג הסוכות. שהרי מעיקר הדין בלאו הכי יוצאים ידי חובה בכל דבר המשמח אלא שלכתחילה ההידור הוא לנשים בבגדי צבעונים וכאן שרבו הסוברים שאין חיוב נהגו להקל.

[1] משנה ברורה סימן תקצז ס"ק א

(א) אוכלים ושותים ושמחים – ר"ל אף שהוא יום הדין מ"מ מצוה של ושמחת בחגך שייך גם בו שגם הוא בכלל חג כדכתיב תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו ונאמר בנחמיה ח' אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו' כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ד' היא מעוזכם:

[2] שו"ת שאגת אריה (ישנות) סימן קב

והשתא אס"ד די"ט של ר"ה אין בו משום מצוה של שמחת י"ט כשאר י"ט אם כן מאי קאמר הגמר' ר"י לטעמיה דאמר שמחת י"ט נמי מצוה הוא כלומר מש"ה מייתי ראיה מיניה למיפרך ק"ו דר"א מה בכך אף ע"ג דשמחת כל י"ט הוי מצוה מ"מ הואיל ושמחת ר"ה הוי רשות ואין בו אלא איסור תענית בעלמא כמו ר"ח ואפ"ה הותרה בו אוכל נפש שהוא משום מלאכה אלמא הותרה מלאכת י"ט מפני דבר הרשות וכיון שמצינו בא' מהן שהותרה בו משום מלאכה לדבר הרשות כגון ר"ה ה"ה דשוב א"ל יוכיח למיפרך ק"ו דר"א אפי' משאר י"ט וכדאמרן אליבא דר"א בסוכות. אע"כ לר"י דס"ל שמחת י"ט מצוה הוא ר"ה נמי בכלל א"כ לא מצינו בשום מקום שהתירה תורה מלאכת י"ט אלא במקום מצוה. וא"ת כבר כתבתי לעיל סי' ס"ח דאינו נוהג מצות שמחה בליל י"ט ראשון ואפ"ה אוכל נפש היתר בו אף על גב דה"ל שלא במקום מצוה ומ"ק ר"י י"ט יוכיח תירוץ לדבר זה תמצא לקמן בדיני ח' של חג בסי' בס"ד. וענ"ל לה"ר לזה שהרי היתר מלאכת אוכל נפש לא נאמרה אלא בי"ט של חג המצות וילפינן לכל י"ט מיניה ואפי' ר"ה ולהאי סברא דשמחת שאר י"ט מצוה ושל ר"ה רשות היאך ילפינן לר"ה מחג המצות שנא' בו היתר אוכל נפש בפ' בא דשאני חג המצות שהותר בו אוכל נפש שהוא משום מצוה נתיר בר"ה שהוא משום רשות. אלא וודאי שמחת י"ט של ר"ה נמי מצוה הוא כשאר י"ט לפיכך שפיר איכא למילף היתר אוכל נפש בר"ה מחג המצות דגלי ביה קרא היתר אוכל נפש בהדיא כיון דדמי ליה בהא דשמחתו נמי של מצוה הוא. אבל מ"מ ראיה זו יש לדחות דהא דשרי מלאכת אוכל נפש בי"ט לאו משום דגמרינן לכלהו מחג המצות דכתב רחמנא אך אשר יאכל לכל נפש כו' אלא משום דכתיב בכל חד וחד כל מלאכת עבודה לא תעשו ומלאכת עבודה לא מיקרי אלא מה שאינו לצורך אוכל נפש וכמש"כ הרמב"ן בפי' התורה בפ' אמור בשם ר"ח כל מלאכת עבודה מגיד שאינו מתיר אלא במלאכת א"נ כדכתיב בענין זה במ"א וביום הראשון מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם ומפני שמזכיר שם כל מלאכה הוצרך לפרש אך אשר יאכל לכל נפש הוא כו' פי' מלאכת עבודה מלאכה המשתמרת לעבודת קנין כגון זריעה וקצירה וחפירה וכיוצא בהן אבל אוכל נפש אינו מלאכת עבודה ע"כ. והסכים הוא ז"ל לדברי ר"ח והרי גבי ר"ה נמי כל מלאכת עבודה לא תעשו כתיב למעוטי אוכל נפש דשרי ואם כן אזדא לה ראיה זו להאי פי'. מ"מ ראיה ראשונה ראיה גמורה היא וגם מהא דשרי אוכל נפש בי"ט של ר"ה ראיה היא למאי דפירש"י בפי' התורה דכל מלאכת עבודה לא תעשו דכתב רחמנא גבי כל י"ט למלאכת דבר האבוד אתי ולומר דאסור בי"ט ולא לאוכל נפש אתי. הרי זכינו לדין דל"מ דאסור להתענות בר"ה אלא דשמחתו מצוה היא כשאר י"ט אלא שאין בו קרבן שלמי שמחה דל"נ קרבנות של רגלים אלא בג' רגלים בלבד אבל בשאר מילי מצות שמחת י"ט עליו. ועוד ראיה שהרי בעזרא נאמר גבי ר"ה לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם ודרשינן ברפ"ב דביצה מאי כי חדות ה' היא מעוזכם אר"י משום ר"א בר"ש אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני לוו עלי וקדשו קדושת היום והאמינו בי ואני פורע ומדקאמר לוו עלי וקדשו קדושת היום אלמא אכילתו מצוה היא וקדושת היום קרינן ליה והדבר ברור דמצד איסו' תעני' של ר"ח אין ראוי לקרותו קדושת היום וש"מ דקרוי קדושת היום כשארי י"ט והדבר פשוט לי שחייב בקידוש כשאר י"ט ואסור לטעום כלום קודם הקידוש ואין קידוש אלא במקו' סעודה וכל דין סעודו' י"ט עליו. כנ"ל:

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. שלום כבוד הרב
    מאוד תמוה בעיני שכתב כבודו שמנהג העולם לא לקנות בגד חדש לראש השנה.
    אדרבה בכל מקום בו ביקרתי מעדות הספרדים הקפידו מאוד דוקא על לבישת בגד חדש בראש השנה סמל להתחדשות ולהתחלה חדשה
    ומקפידים בזה אף יותר משאר דברים

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל