שאלה:
שלום רציתי בבקשה לשאול לגבי בעלי תשובה גם לגבי כל יהודי.
מצד אחד בעלי תשובה באים לעולם מרקע לא דתי, כלומר היעוד ההתחלתי שלהם יכול להיות בכלל שלא קשור לדת , אולי הם נועדו להיות רופאים גדולים , או להמציא משהו שיעזור לאנושות ( הרבנים המכובדים יסכימו איתי שודאי שאין להם יעוד לעשות רע אלא רק טוב, כלומר במסגרת "חוסר האמונה" שלהם עדיין מצופה מהם לדרך ארץ ועשיית טוב).
מצד שני , הם זכו לגלות את האמת ובכך השתנה אורח החיים שלהם. אבל מה לגבי היעוד? האם אותו חילוני במקור שיועד לגדולות בתחום הרפואה, האם כעת גם הייעוד שלו השתנה? אולי עכשיו הוא מיועד להיות תלמיד חכם?
האם הקב"ה מתאים את היעוד שלנו באופן אקטיבי בהתאם לבחירות שלנו? או שהיעוד שלנו הוא לא עד כדי כך מושפע מהבחירות שלנו אלא פחות או יותר נקבע מראש, ומה לגבי בעלי תשובה שעשו שינוי דרסטי ולא עוד בחירה בסדר גודל קטן, האם לגביהם היעוד כן משתנה.
תודה!
תשובה:
שלום וברכה ידידי, מבין נימי דבריך אני מבין שאתה סבור שיש אנשים שנועדו מטבע ברייתם להיות חילונים. אין דבר כזה! כל אדם באשר הוא, יהודי וגוי, מוטלת עליו החובה להכיר את ה', לגלותו מתוך העולם והטבע ולהאמין בו. יהודי כול יהודי בלי יוצא מן הכלל, מחוייב בקיום כל המצוות דאורייתא ודרבנן וכו' וכו' בלי שום כחל ושרק. אלא שלא כל אחד קיבל את התנאים האלו מהבית, יש שנדרש לעשות לבדו את החיפוש ולמצוא, אבל אין אדם ש"מותר לו" לחלל שבת חלילה, אין כזה דבר. ממילא אין כאן שאלה שקושרה לבעל תשובה בדוקא, כי על כל אדם בלאו הכי מוטל להכיר את בוראו עד גיל 13 ולקבל כל מצוותיו. השאלה היא כללית, האם כל היהודים נועדו להיות תלמידי חכמים ולשבת בישיבה כל ימיהם? בודאי שלא. כל אדם לפי כוחות נפשו, יכולותיו, הבנתו, אפשרויותיו הכלכליות ועוד, לפי זה נדרש הוא לעשות ולפעול בחייו. יחד עם זה, הכלל המנחה המקיף כל אדם, הוא עשה תורתך קבע ומלאכתך ארעי. הדבר הזה אינו נמדד בדוקא בשעות, כי גם מספר השעות המוקדשות לתורה או למלאכה תלויות בהרבה גורמים, אלא בעיקר בתחושה. איפה אתה חי, מה עיקר חייך, מההמציאות האמיתית שלך ועל מה אתה לא מוכן לוותר. זה לא משנה איזה חלק זה תופס אצלך ביום. ואכן יש אנשים עובדים שלא מוכנים לוותר על השיעור דף היומי גם לא ביום שהם מחתנים ילד. שמעתי על יהודי שסיכם עם חבריו מהשיעור שהשיעור יתקיים בשעה הרגילה בתוך אולם החתונות. אין מוזיקה אין כלום… האדם חייב לחיות את העבודת ה' שלו כדבר העיקרי ביותר שיש לו. בנוגע לשאר, הוא עושה לפי נטייתו ואפשרויותיו וזה לא קשור אם הוא נולד בבית חרדי או חילוני.
שנזכה לעשות את הטוב והישר בעיני אלוקים ואדם.
ברכה והצלחה.
תשובתכם הנכבדת מעוררת השראה ועל כך תודה!
אך שאלתי בחלקה עדיין עומדת, אדם חילוני, שלא הכיר את ה' ולמד 7 שנים רפואה, וכעת חזר בתשובה, עד היום חשב שהמעלה הגדולה ביותר היא העזרה שיעניק ברפואה, כעת כל תפיסת עולמו השתנתה והוא רואה שהמעלה הגדולה היא בלימוד תורה. כל חייו לפני החזרה בתשובה הלכו במסלול מסויים, לימודי ליבה, לימודי רפואה, ואף עיסוק ברפואה, וכעת אם הוא רוצה לעסוק במשרת רבנות נכבדה אזי הוא נכנס לקונפליקט , הוא יכול לומר לעצמו,עד היום היה לי יעוד מסויים וברור להיות רופא, ואם אשנה את המסלול ואקדיש את חיי לתורה יוצא שכל חיי לפני חזרתי בתשובה היו בזבוז, ו7 שנות רפואה מה תהא עליהן וכו וכו וכו. (אלא אם כן היעוד השתנה "באישור" מלעלה).
ועכשיו לנקודה עצמה- אם אותו אדם יודע שבגיל 120 יאמרו לו למעלה, טוב שזנחת את לימודי הרפואה כי בעקבות השינוי שחל השתנה גם היעוד שלך אז יהיה לו קשה לזנוח את עולמו הישן שהשקיע ועמל עליו אבל פחות מאשר אם הוא לעולם לא ידע אם זה בסדר להחליט בעצמו מה היעוד שלו.
הנושא קצת מורכב אני מקווה שהעברתי את הנקודה נכון.
בענין זה יש צורך בייעוץ פרטני עם הרב שמלווה את החזרה בתשובה של אותו אדם. הגרא"מ שך זצ"ל מאוד לא עודד בעלי תשובה מבוגרים לנטוש הכל וללכת ליום שלם בישיבה, לימוד התורה אינו קל, לא רואים בו הגשמה מידית, ומי שלא הורגל לכך כל חייו מתקשה למצוא בכך טעם וסיפוק ויכול להרגיש דכדוך ויאוש, יש אנשים שמתאימים אבל לא כולם. לכן היה מייעץ להמשיך לעסוק בעיסוק הקודם אבל להקדיש כמה שעות משמעותיות ביום ללימוד. לכן, מאוד יתכן שאדם כזה נייעץ לו להיות רופא ולהצליח בדרך הזו שאגב יש בה מצוה רבה ותיקון העולם בצורה מאוד יפה שיש בה עשייה רבה וחסד בלתי רגיל, אבל שלא יתן למקצוע לבלוע אותו, שיהיו לו כל יום כמה שעות ללימוד תכליתי של גמרא והלכה שיתקדם ביהדותו. אבל שוב, זה מצריך ייעוץ פרטני.
צריך לזכור שהעולם הוא עולם המעשה, ולא כולם נועדו ללימוד, ובהיסטוריה של עם ישראל לא כולם למדו, יש היום נטייה חזקה יותר לחיי אברכות, כתוצאה מהחילוניות הגואה וגם העולם יותר מאפשר היום לפרנס בית במקביל ללימוד תורה, אבל זה לא דבר מחוייב המציאות כביכול צורתו של יהודי הוא דוקא כזה שלומד כל היום.
השאר תגובה